שולחן ערוך אורח חיים כה ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

דהרא"ש היה מסדר הברכות געד עוטר ישראל בתפארה יבואז היה מניח תפילין יגומברך עוטר ישראל בתפארה:

מפרשים

 

(ד) הרא"ש היה — טור.
 

(ג) עד עוטר ישראל — לפי שתפילין נקראים פאר, שנאמר: "פארך חבוש עליך" (יחזקאל כד, יז). כן כתב הטור:
 

סעיף ג: הרא"ש כו' — דנקראין "פאר", כמו שכתוב בפרק א ופרק ב דברכות ופרק ב דסוכה:
 

(יב) ואז היה וכו' - כדי ליתן שבח והודאה בברכה זו גם על התפילין שנקראין פאר שנאמר פארך חבוש עליך וקאי על תפלין שהן פאר לישראל כמו שנאמר וראו כל עמי הארץ וגו' ויראו ממך ודרשינן אלו תפילין שבראש:

(יג) ומברך עוטר וכו' - ובארה"ח כתב לא ראיתי שנוהגין כן רק מניחין תפלין קודם ברכת השחר או אח"כ כ"א לפי מנהגו רק ראיתי מדקדקים למשמש בתש"י וש"ר בשעה שמברך ברכה זו:
 

(כו) סעיף ג: הרא״ש היה מסדר הברכות עד עוטר ישראל בתפארה ואז היה מניח תפילין וכו׳ — מיהו האר״י ז״ל היה מסדר כל הברכות של שחר עד פרשת העקידה, ואחר כך היה מתעטף בטלית ומניח תפילין, ואחר כך היה מתחיל תפילתו מן פרשת העקידה ואילך, כמו שכתב בשער הכוונות דף א׳ ע״ג. וכן סידר הרש״ש ז״ל בספר נהר שלום הנדפס מחדש דף י״ז ע״ב ודף י״ט ע״ב, לומר הח״י ברכות מן "הנותן לשכוי בינה" עד סוף ברכת התורה, ואחר כך להתעטף בטלית ולהניח תפילין. ויעויין שם סודם של דברים:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש