שולחן ערוך אורח חיים יט ב

^בעשה טלית לצורך תכריכין ^גאף על פי שלובשו לפעמים ^גבחייו ^ב^הפטור:

מפרשים

באר הגולה

(ב) עשה טלית — מנחות מא א.

(ג) אף על פי שלובשו — נימוקי יוסף הלכות ציצית.

(ב) פטור — כיון שאין עיקר עשייתה לאכסויי מחיים, הויא לה כסות לילה שפטורה אפילו ביום (נ"י). ואפילו להרמב"ם דמחייב כסות לילה ביום, שאני הכא כיון דכתיב "על כסותך", משמע דוקא כסות המיוחד לאדם חי, אבל זה לא מקרי כסות כלל ופטור (ב"י). וקשה, דבגמרא אמרינן דשמואל סבר ציצית חובת טלית הוא, ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו, פירוש לתכריכיו, שפטור, מאי טעמא? "אשר תכסה בה" אמר רחמנא והא לאו לכסויי עבידא. ולהרב ב"י הוה ליה למימר "כסותך אמר רחמנא", והוי פטור אפילו למאן דאמר חובת גברא הוא. לכן נראה לי דדוקא אליבא דמאן דאמר כלי קופסא חייבים בציצית אפילו אינו לובשה, על זה קאמר בגמרא דאם עשוי לתכריכין ואינו לובשה בחייו פטור, מאי טעמא? "אשר תכסה בה" וכו'; אבל למאן דאמר חובת גברא הוא, דהיינו כשלובשה, אם כן אפילו עשוי לתכריכין אם לובשה בחייו חייב, דעל כל פנים לובשה. וכן דעת הרמב"ם שהשמיט הא דאמרינן בתכריכין שפטור. ומיהו אפשר דלהרא"ש דסבירא ליה דכסות לילה פטורה אפילו ביום, אם כן תכריכין פטורים אפילו לובש אותן בחייו, עיין סימן י"ח. כתבו התוס' בנדה דף ס"א: מוכרי הבגדים שלובשין הבגדים ומכוונים להראותן לקונים, פטורים, ואם לובש אותן להעביר המכס אפשר דחייב בציצית כמו גבי כלאים. ועיין ביורה דעה סימן ש"א:

ביאור הגר"א

עריכה

אף על פי כו' — עיין מגן אברהם דלהרמב"ם חייב, דלא כבית יוסף, וכן משמע בנימוקי יוסף, שכתב: "משום דכסות לילה" כו' כשיטת הרא"ש. וכן משמע בגמ', מדקאמר: "ומודה שמואל" כו':

באר היטב

עריכה

(ג) בחייו פטור: כיון שאין עיקר עשייתה לאכסויי מחיים ה"ל כסות לילה ופטורה אפי' לובשו ביום עיין מ"א וע"ת (דלי"א דלעיל דכסות לילה חייב כשלובשו ביום ה"ה בזה וא"כ לדידן יש לעשות בו ציצית ושלא לברך) כתבו תוס' בנדה דף ס"א מוכרי הבגדים שלובשין הבגדים ומכוונין להראותם לקונים פטורים ואם לובש אותם להעביר המכס אפשר דחייב בציצית ועיין ביורה דעה סי' ש"א מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(ה) פטור — האחרונים מסקי דדוקא לדעת הרא"ש דפטור לעיל בסימן י"ח כסות המיוחד ללילה אפילו ביום והא נמי לכסות לילה דמי שהרי מת פטור ממצות אבל לדעת הרמב"ם דמחייב כסות לילה ביום גם בזה חייב לפיכך לדידן יעשה בו ציצית ולא יברך. מוכרי הבגדים שלובשין ומכוונין להראות להקונים מדתן פטורין ואם לובש אותן להעביר בזה את המכס אפשר דחייב בציצית כמו גבי כלאים:

כף החיים

עריכה

(ד) סעיף ב: עשה טלית לצורך תכריכין וכו׳ פטור — כתב דברי מנחם בהגהת בית יוסף אות א׳ בשם מהר״א נחום ז״ל וזה לשונו: נראה לעניות דעתי דכסות המיוחד לאשה ולבשו איש, מדמינן ליה להא שכתב הנמוקי יוסף דכסות של מתים, כיון שאין עיקר עשייתו אלא לאכסויי מתים, הוה ליה ככסות לילה שפטורה. והכי נמי דכוותה, כיון שמיוחד לאשה אין צריך להטיל בו ציצית כשלובשו פעמים האיש. ועיין בלבוש ובנחלת צבי סימן טו״ב, עד כאן לשונו. והנה דברים אלה צריכים עיון, דהא תינח להרא״ש דסבירא ליה כסות המיוחד ללילה אם לבשו ביום פטור, אבל להרמב״ם דסבירא ליה כסות המיוחד ללילה אם לבשו ביום חייב, הכי נמי אם לובשו איש חייב. וכן פסק עולת תמיד אות ג׳, דיעשה ציצית לתכריכין אם לובשו בחייו ולא יברך, לחוש לדעת הרמב״ם, והסכים עמו האליהו רבה אות א' וכתב שכן משמע במגן אברהם ס״ק ב. וכן כתב ר׳ זלמן אות ב׳. ואפילו לדברי מרן ז״ל בבית יוסף שכתב הכא גבי תכריכין פטור אפילו להרמב״ם, הוא מפני הטעם שנתן, כיון דאינו עשוי לאדם חי, לא חשיב כסות כלל. אבל הכא כסות המיוחד לאשה, כיון שהוא עשוי לכסות, יש לומר אם לבשו איש חייב להרמב״ם כמו כסות לילה. על כן אין לסמוך על זה, אלא יעשה קרן אחת עגולה, וכמו שכתבנו לעיל סימן י״ח אות ו׳:

(ה) מוכרי הבגדים שלובשים הבגדים ומכוונים להראותם לקונים, פטורים מן הציצית. מגן אברהם ס״ק ב בשם תוספות נדה דף ס״א עמוד ב. וכן כתב אליהו רבה אות א', ר׳ זלמן אות ג, שתילי זיתים אות ב'. אבל אם לובש אותם להעביר המכס, אפשר דחייב בציצית כמו גבי כלאים. מגן אברהם שם, ר׳ זלמן שם, שתילי זיתים שם. אבל האליהו רבה שם כתב דאפילו כשלובש להעביר המכס פטור מציצית, וכן כתב הער״ה אות א׳ וזה לשונו: דלא דמי לכלאים, דתלה קרא בלבישה, אבל הכא "כסותך" אמר רחמנא ואין זה כסותו, כיון שאין כוונתו אלא לגנוב המכס. ועוד, שהרי התוספות והר״ש והרא״ש ור׳ ירוחם סבירא להו גבי כלאים דשרי לרבי שמעון, וסוגיא דהגוזל מוכח כן, וכן כתב הרדב״ז חלק א סימן ש״ה וכו׳. ואם כן, הכא דשב ואל תעשה הוא כדאי הם לסמוך עליהם דלגנוב המכס נמי פטור, עד כאן לשונו. ועיין ביורה דעה סימן ש״א סעיף ו׳ בהגהה:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}