שולחן ערוך אבן העזר קעח ח

בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה.

ואין חלוק לענין סתירה שאחר קנוי בין בעלה בעיר ופתח פתוח לרשות הרבים או לא (עין במהרא"י סי' רמ"ד) ועין לעיל סי' כ"ב:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ז) אם הוא נאמן בעיניו: כאן לא כתב והיא שותקת משמע אילו במכחשתו צריך להוצי' כיון דהיה קינוי ועיין פרישה:

באר היטב

עריכה

(ז) בעיניו: כאן לא כתב והיא שותקת משמע אפילו במכחישתו צריך להוציא כיון דהיה קינוי עיין פרישה.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}