באר היטב על אבן העזר קעח
סעיף א
עריכה(א) לו: ואסור להתייחד עמה. תשובת הרא"ש ב"ש.
(ב) כתובתה: אבל מה שהכניס' לו נוטלת עם תוספת שליש הנהוג בינינו. כנה"ג בהגהת ב"י.
סעיף ג
עריכה(ג) כהן: דס"ל דפיתוי קטנה הוי כאונס. ואם בא עליה באונס והבועל הוא ישראל והבעל כהן ע"ל סי' י"א.
(ד) לזנות: עיין בט"ז י"ד סי' נ"ט ס"ק ט'. ואם זינתה ברצון כדי להציל נפשות כאסתר לאחשורוש אסורה לבעלה עיין ב"ש וע"ל סי' ו' מש"ש בשם שבות יעקב ח"ב סי' קי"ז.
סעיף ה
עריכה(ה) כאחד: הרמב"ם בפ"א מהלכות סוטה דין ג' ועיין מ"ש הכסף משנה שם בשם הירושלמי ולכאורה דבריו שם סותרים למ"ש בהלכות נזירות פרק ט' דין י"ו ע"ש ועיין מש"ש מגדל עוז ודו"ק.
סעיף ז
עריכה(ו) קינוי: וה"ה אם קינא לה ע"פ שליח עיין בספר באר שבע דף נ"ט ועיין כנה"ג בהגהות הטור.
סעיף ח
עריכה(ז) בעיניו: כאן לא כתב והיא שותקת משמע אפילו במכחישתו צריך להוציא כיון דהיה קינוי עיין פרישה.
סעיף יא
עריכה(ח) והסתירה: ל"ד אחר הקינוי והסתירה אלא אפי' לא קדמה הסתירה כל ששמע העם מרננים אחר הקינוי אסורה לו ויוציאנה. כנה"ג.
סעיף יד
עריכה(ט) שנטמאה: ואם אחר שהעיד ע"א שנטמאת בא ע"א ומכחישו לא משגחינן בו דע"א בסוטה נאמן כתרי עיין ב"ש.
סעיף יז
עריכה(י) בשבילו: ואפי' נאסרה מקודם לבעל אפ"ה נאסרה לבועל והראי' מש"ס סנהדרין דף מ"א. שבות יעקב ח"א סי' צ"ד וע"ל סי' י"א. ועיין כנה"ג בהגהת הטור סעיף יו"ד.
סעיף כא
עריכה(יא) לנשותיהם: לאו קינוי ממש קאמר אלא להוכיח אותה ויזהיר אותה שאל (תסתיר) [תסתר] עם אנשים ובזה שפיר דלא תקשה ממ"ש בסעי' ז' עיין פרישה.