שולחן ערוך אבן העזר קעג טז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המגרש אשתו גדולה, או קטנה שהשיאוה אחיה, והחזירה, ומת, ונפלה לפני יבם, מתרת לו. אבל קטנה שהשיאה אביה, ונתגרשה בקטנותה על ידי אביה, והחזירה ומת בעודה קטנה, אסורה ליבם. וכן הדין במגרש הפקחת, ונתחרשה, והחזירה, ומת, והיא חרשת; ובין בזו ובין בזו, צרתה מתרת להתיבם:

מפרשים

בית שמואל

(כא) המגרש וכו':    אף על גב בעת שגירש אחיו היתה אסורה לו משום גרושת אחיו מ"מ כיון דלא היתה אסורה עליו בעת הזיקה לא אמרינן כיון דאסורה שעה א' אסורה לעולם וכן הדין בקטנה שהשיאוה אמה ואחיה, מיהו כשהשיאה אביה עדיין שם גרושה עליה כיון דחזרתה לאו חזרה גמורה דהא הגט הי' ע"י אביה וחזרתה ע"י עצמה כי אביה אין רשות עליה כיון דנתגרש' אחר הנשואין ועיין סי' קנ"ה שהביא בהגהות וי"א אם נשאת קטנה שלא לדעת אמה ואחיה א"צ מיאון ש"מ דלאו נשואין כלל הם נראה לכאורה שהשיאוה אמה ואחיה ונתגרשה תו א"י אמה ואחיה להנשא לה דלא עדיפים מאביה א"כ חזרת' לאו כלום הוא ושם גירושין עליה מיהו י"ל בכה"ג לכ"ע נישואין שלה מהני מאחר דאין לאמה ואחיה שום רשות עליה מהני מעשיה גם י"ל אמה ואחיה יכולים להנשא אותה אף שכבר השיאו אותה ונתגרשה דהא בהשיאוה אביה ונתגרשה יכולים אמה ואחיה להנשא ואביה א"י להנשא אותה כמ"ש בטור סימן מ"ג:

(כב) אסורה ליבם:    וכתב הרמב"ם דא"צ חליצה ולא יבום מיהו הרא"ש והטור כתבו דצריכ' חליצה וכן הוא לשיטת הראב"ד ובעל המאור והיא פטורה בחליצת הצרה והצרה אינה נפטרת בחליצת היתומה:

(כג) צרתה מותרת להתייבם:    כ"כ רוב הפוסקים אף על גב דהיא צרת ערוה דהא היתומה היא כגרושת אחיו ולרמב"ם דינה ממש כגרושת אחיו מ"ה א"צ חליצה מ"מ צרתה מותרת להתייב' ובעלמא קי"ל צרת ערוה של קטנה חולצת ולא מתייבמת עיין בהרא"ש שתירץ שאני ערוה זו שיש לה היתר לעצמה אם גדלה אצלו ועיין במלחמות ה':


באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש