שולחן ערוך אבן העזר קסג ג

יבם היבם בתוך שלשה חדשים, וילדה לסוף תשעה חדשים, ספק אם הוא בן תשעה חדשים לראשון, או בן שבעה לשני, ותובע הספק נכסי המת, שאומר שהוא בנו; והיבם אומר: אני יורשו כי אתה בני, יחלקו היבם והספק ביניהם; אפילו אם אחד מהם מוחזק, אין חוששין לחזקתו. ואם מת הספק קודם חלוקה, יחלקו הזקן והיבם. ויש מי שאומר, שאם אין אבי המת קיים, יטל היבם הכל:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ד) יחלקו היבם והספק: לדעת הרמב"ם ושאר פוסקים אפי' אין הזקן קיים חולקין ולא הוי בכה"ג היבם ודאי יורש דהא צריכין לעיין אם יש למת זרע והוא אין יורש את אחיו אא"כ אם אין זרע לאחיו נמצא כשבא לירש את אחיו הוכרח הוא לטענה שהספק הוא בנו וטענ' זו א"י לטעון בטענת ברי ול"ד לספק ויבם בנכסי זקן שדוחה היבם להספק משום היבם הוא בנו ויורש ודאי אף אם הספק גם כן בן המת משא"כ כאן שאין יורש של אחיו אלא במקום דליכא בן:

(ה) ויש מי שאומר: הוא דעת הרא"ש והטור דס"ל היבם ודאי יורש אפי' בלא יבום כיון שהו' אחיו ואין אביו קיים והספק א"י אם הוא יורש משא"כ כשהזקן קיים אז הוא אינו יורש את אחיו אלא בטענה שלא הניח זרע וטענה זו א"י בבירור ול"ד לזקן ויבם בנכסי המת אחר מיתת הספק דחולקין אף ע"ג הזקן הוא יורש דהא הוא אביו משום דא"א לו ליקח יותר מספק שהוא בא לירש אותו ונ"מ מפלוגתא זו אם היבם מת והניח בנות ולא בנים והספק זה בא לטעון עמהם שהוא בן היבם ויורש הכל אז לשאר פוסקים טענתם שוה דהא הבנות אין יורשים אא"כ היכ' דליכ' כאן בן א"כ חולקין יחדיו כמו היבם והספק דחולקין אף על גב היבם הוא אחיו מ"מ כיון דנצרך לטענה שהספק לאו בן של המת וטענה זו היא טענת ספק כן ה"נ שהבנות צריכים לטעון שהוא לאו בן היבם וטענת ספק הוא אבל להרא"ש הוי הבנות ודאי כמו היבם שהוא ודאי נגד ספק והש"ג פוסק כרמב"ם ושאר פוסקים והבנות והספק חולקין:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}