פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קנט ה

שולחן ערוך

היבם אסור בקרובות זקוקתו, אפלו מתה קדם שיבם או יחלץ, בין שהוא יבם אחד, בין שהם שני יבמים. ואפלו ספק אם זקוקה או לא, אזלינן לחמרא (טור). לפיכך, אם קדש אחד מהם אחות זקוקתו, אסור לו לכנסה, מפני שהיא כאחות ארוסתו, עד שייבם אחיו או יחלץ לזקוקה ותפקע הזקה. ויש אומרים דדוקא בקדשה, אבל אם כנסה, פקעה לה זקה ומתר לבא עליה קדם שייבם או יחלץ אחיו.

הגה: ויש אומרים דעכשו בזמן הזה דאכא חרם רבנו גרשם שלא לשאת שתי נשים, אם נפלה לאחד שומרת יבם, אסור לשא אחרת עד שיחלץ ליבמתו (ר"י מינץ). ודוקא שלא היתה משדכת לו כבר, אבל אם היתה משדכת לו כבר, מתר לכנסה (הגהות מרדכי דכתבות):

מפרשים

בית שמואל

(יא) היבם אסור בקרובו' זקוקתו:    דקי"ל יש זיקה אפילו בשני יבמים ומ"ש בהג"ה אפילו ספק היינו המ' כתב בא' שמת הוא ובנו ביום א' וספק איזה מת תחלה ועמד א' וחלץ לאשתו מספק ורצה ליקח אחותה ואסר לו הדבר ושם היה עובדא דכבר חלץ לזקוקתו ובד"מ כתב ע"ז אפש' ה"ה אם לא חלץ נמי הדין כן וע"פ הדברי' האלה כתב כאן הג"ה זו:


(יב) וי"א דווקא וכו':    כ"כ התוס' והרא"ש והמ' אלא הנ"י כתב רפ"ב בשם האחרוני' דחולקים ע"ז דלא מהני מעשה דידי' עד שיעשה אחיו מעשה ועיין סוף סימן קע"ה:


באר היטב

▲ חזור לראש