שולחן ערוך אבן העזר קנז ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לא היה מחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפלו עד אחד או קרוב מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה:

מפרשים

בית שמואל

(ז) ואפי' ע"א וכו':    עיין יורה דעה סי' קכ"ז שם פסק דבר דלא נתחזק לא להיתר ולא לאיסור נאמן ע"א והכא כיון דלא הוחזק דיש לו אחים הוי כאלו מוחזק' דאינה זקוקה ליבם לכן אינו נאמן וכן איתא בש"ס בכה"ג היא בחזקת היתר ולהנ"י שהבאתי בסי' הקודם דס"ל אם אין מוחזק לבנים לא הוי כחזקה דאין לו בנים צריך ישוב דהא ס"ל בכה"ג לא הו' חזקה א"כ למה אין ע"א נאמן מיהו מרש"י והר"ן יש לדיין /לדייק/ כל שלא אמר יש לי בנים אף שלא אמר יש לי אחים והוא לא הוחזק באחי' ובנים ובא א' ואמר אני אחיו חוששין לדבריו וכ"כ ב"ח א"כ מכ"ש דע"א יכול לאסור לפ"ז י"ל דהנ"י ס"ל באמת כן וס"ל הני פוסקים כל כה"ג לא הוי חזק' היתר לפ"ז י"ל דהם פליגי על וי"א שהביא בסי' הקודם אף נגד עדים האומרים דיש לו אחים נאמן לומר יש לי בנים דהא טעם הפוסקים דס"ל דאינו נאמן מטעם מאחר דאין מוחזק בבנים ועדים אומרים שיש לו אחים נעשה כודאי דהיא זקוקה ליבם:

(ח) או קרובים:    כצ"ל וכן הוא בד"מ:

ט"ז

באר היטב

(ז) נאמן:    היינו דוקא בחזקה ברורה אבל חזקה שאינה ברורה או ע"פ ע"א נאמן לומר שיש לו אחים. מהרי"ט ח"א סימן פ"ב. מי שהוחזק על פיו שלא היה לו אחים שכן נשבע בשעת נשואין ושוב אמר לו א' איך נשבע ויש לו אח והשיב שחשב שמת ומפני שלא היו רוצים ליתן לו אשה למי שיש לו אח ונשבעתי שחשבתי שכבר מת. ואח"כ מת הוא. אשתו מותרת לינשא כיון שלא היה אלא ע"א מהר"ם גלאנטי סי' י"ז. אבל מהרי"ט ח"א סי' פ"א חולק עליו ואסרה להנשא ולבסוף הביא כמה חכמים גדולים שהסכימו לאוסרה ואפי' נשאת תצא ע"ש.

(ח) קרוב:    צ"ל או קרובים ב"ש. ובה"י מגיה דצ"ל וכ"ש קרוב ע"ש. היו ב' עדים שיש לו אחים אע"ג דלא הוחזק באחים נאמנים פוסקי'. כתב הב"ש אם לא הוחזק באחים ואמר בשעת קדושין אין לי אחים וחזר לפני מותו ואמר יש לי אחים מותרת לכ"ע אפי' לדעת היש מי שאומר שחולצת בסי' הקודם ס"ז כשחוזר ואומר אין לי בנים דשם איירי במוחזק באחים ואינו מוחזק בבנים משא"כ כשאינו מוחזק באחים ע"ש והב"ח לא כ"כ ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש