שולחן ערוך אבן העזר קנז ב


שולחן ערוך

אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם:

מפרשים

בית שמואל

(ב) אפי' קרוב:    בב"ה איתא אפילו עד מפי עד וכל אות' שנאמנת לומר מת בעלה נאמנת כאן משמע אפי' עכו"ם מסל"ת נאמן מיהו י"ל הואיל בשבוי' ע"א ואשה וקרוב נאמנות מ"מ עכו"ם לדעת הרא"ש אין נאמנין כן ה"נ וכן דעת ב"ח דעכו"ם אין נאמן ובמ' משמע דוקא כשהוא מוחזק שהוא אחיו ולא משמע מדברי שאר פוסקים ועיין בהגמיי' ובמ' פ' מ"ח הפסולים כשרים להעיד אפי' אינן מסל"ת:

ט"ז

באר היטב

(ב) קרוב:    אפילו עד מפי עד נאמן. וכל הפסולים כשרים להעיד אפי' אינן מסל"ת חוץ מעכו"ם דאינו נאמן אפילו מסל"ת עיין ב"ש. אמר העד שהיה לו אח וששמע שמת הפה שאסר הוא הפה שהתיר הרדב"ז ח"א סימן צ"א. העיד שהמת היה קורא לזה אח ולא היה יודע אם היה אח מן האב או מן האם אין כאן עדות. הרדב"ז שם.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש