שולחן ערוך אבן העזר קנה יח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קנה · יח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שעור אורך השתי שערות, משיצמחו ויהיו ראויים להנטל בפי הזוג (פי' מספרים) או לקרץ בצפרן, חשובה גדולה למאון. אבל אינה חשובה גדולה לחליצה עד שיהיה בהן כדי לכף ראשן לעקרן.
- ועין לקמן בפרוש סדר החליצה סימן כ"ז:
מפרשים
(כו) שיעור אורך: עיין בדרישה מ"ש בשם מהרש"ל וב"ח מאריכו בענין השערות לענין חליצה:
(כז) בפי הזוג: לרמב"ם להינטל בפי הזוג היא שיעור המיעוט ולהטור כדי לקרוץ בציפורן ונ"מ אם בדק בזוג ואינו כדי להנטל בו אז לרמב"ם יכולה למאן וא"צ תו בדיקה אם לקרוץ בציפורן ולהטור הוא ליהפך ט"ז:
(כח) סדר החליצה סימן כ"ז: שם פסק כרוחב אצבע וכתב בט"ז דאין סותר למ"ש כאן כדי לכוף דשם איירי שהוא כרוחב אצבע אז א"צ ידיעה כמה שנים הם וא"צ בדיקת גומות:
בפי הזוג כו' בטור כתב וקי"ל כדברי כולן להחמיר משיקרץ בצפורן לא תמאן ולא תחלוץ עד שיהיו כדי לכוף ראשן לעיקרן והרמב"ם כתב משיהיו נוטלת לפי הזוג חשובה גדולה ויראה מדבריו שהוא קודם קרצתן בצפורן עכ"ל ותמה רש"ל ע"ז דמאי נ"מ מפי' זה מאחר דקי"ל בכולן להחמיר דהיינו עד שיכוף ראשן לעיקרן כך יש לתמוה על הסמ"ע שהיא מביא פירש"י ורמב"ם ואין נפקותא בפרושם וצ"ע עכ"ל. ומו"ח ז"ל הביא קושיא זו וטרח לתרץ בדרך רחוק ואני לא חזינא תיובתא כלל ותמהני על גברי רברבי דודאי יש נ"מ גדולה לדינא דגם הרב המגיד כתב על הרמב"ם וז"ל ונראה שרבינו מפרש שניטלת בזוג הוא השיעור המלועט שבכולן אבל ברש"י פי' דלקרוץ בצפורן זה המועט עכ"ל וע"כ ודאי יש נפקותא דלדעת הטור דקריצת בצפורן הוא המועט ממילא כל שבדקינן בצפורן ואינו קורץ (לא אמרינן) לא תמאן דשמא תוכל להנטל בפי הזוג שהוא שיעור המועט שבכולן וע"כ (א"צ) לבדוק עוד בזה ממילא לרמב"ם אחר הזוג א"צ בדיקה בצפורן ותמאן משא"כ להטו' דצריך עדיין בצפורן ותמהני היאך לא הרגישו הגאונים בזה. וע"כ יפה פסק כאן בש"ע דיש ב' מיני בדיקות א' בצפורן וא' בזוג ממילא לא תמאן עד שיהיה בדיקה בשניהם כנ"ל נכון וברור:
אבל אינה חשובה גדולה עד שיהיה כדי לכוף כו' נהירנא בימי ילדותי דבאה שאלה מבני ישיבה דק"ק פראנקפורט לק"ק קראקא בשנת ש"ץ לפ"ק (ועיין בתשובת אמ"ז בב"ח סי' קנ"ט תשובה) דברי הש"ע אהדדי דכאן פסק דאם יש כדי לכוף ראשן לעיקרן סגי בכך ובסי' קס"ט בפי' סדר חליצה סעיף כ"ז כתב ולענין שיעור אורך השערות כו' שהוא ברוחב אצבע שקורין אמה עכ"ל ואי תימא דחד שיעורא הוא זהו ודאי אינו דא"כ היה לומר גם שם לשון שאומר כאן ימי"ח ז"ל פירש בזה בשני דרכים יעוין בספרו ואני הושבתי ע"ז מה שנלע"ד ותמהתי על החכמים דלשם דאין כאן קושיא כל עיקר והדברים ברורים דודאי מ"ש כאן ושם שניהם אמת דכאן כ' דאם יש כדי לכוף כו' דסגי היינו ע"פ התנאים הנזכרים כאן בסעיפים הקודמים דצריך שיהיה בירור שיש לה י"ב שנים והשערות יהיו בעיקר גומות אז דוקא מהני אותו שיעור ולקמן בסי' קס"ט מיירי שאין ידוע לה כמה שנים יש לה וגם אין רוצה לבדוק אחר הגומות של השערות זה אינו מועיל אלא אחר שיהיה לה רבוי שערות או שערות ארוכות כמו באיש גדול או אשה גדולה כמבואר שם בסי' קס"ט בפי' סדר חליצה סעיף י"א דאפילו בלא ידעה מן השנים סגי בזה וע"ז סומכין שא"צ לבדוק בגומות וע"ז אמר שם בסעיף כ"ז דכשיש בשערות כרוחב אצבע סגי בכך ומקרי גדולות כמו באשה גדולה ולא בעינן גדולים מאד לכשעור זה שפיר מקרי גדולה וא"צ לדרוש אחר השנים ולא אחר הגומות עכ"ל פשוט וברור. אלא שעדיין צריכין אנו למודעי במה שהקשה מו"ח ז"ל על פסק הש"ע כאן דהא צריך לבדיקות הגומות ואנן אין בקיאין בכך וראיה מדברי המרדכי בפ' מצות חליצה ולעד"ן דאדרבה דיש ראיה מדברי המרדכי שהרי כתב שם וז"ל ע"כ טוב לבדוק בדדין את האשה דאם הטו גדולה היא ומסתמא יש לה שערות ודבר זה יוכל האיש לבדוק בלי גנות וטוב הדבר כי טורח הוא לבדוק אם הביאה ב' שערות כדאמרינן לקמן דבעינן שיהא בעיקרן גומות אין אנו בקיאין להכיר בזה אבל אמנם אם יש רבוי שערות אי ארוכות מותרת לחלוץ דמסתמא הגיעה לגדלות עכ"ל מדכתב טוב הדבר כו' משמע דשפיר יש בדיקה אם יש גומות אלא דיותר טוב לבדוק בדדים דאל"כ היה לומר דעכשיו אסור לבדוק בגומות כמו הלשון שכתב הטור בשם ס' התרומה בסי' זה וז"ל ובסה"ת החמיר דבזמן הזה אינה ממאנת אחר י"ב שנה אע"פ שלא בעל משום דקי"ל גומות אעפ"י שאין שם שערות ואין אנו בקיאין (לה) (להבחין) בדבר זה שלא יהא בה גומות עכ"ל הרי דכיון דאין אנו בקיאין החמיר יאסר לגמרי למאן משא"כ כאן במררכי לא אסר לגמרי משום חסרון בקיאות אלא דע"צ היותר טוב הורה לבדוק בדיקה אחרת דהיינו בדדים דבזה יותר הכל בקיאים אם הטו אם לאו משא"כ בההיא דסה"ת דשם יש חשש שמא יש גומות בלא שערות דבר זה צריך בקיאות הרבה לבדוק בכל הגוף אם יש שם איזה גומות כמו דמסיק אח"ז בשערות אפילו א' בגבה וא' בכריסה כו' בשביל חסרון בקיאות זה דהוא מן הנמנע אצלינו ע"כ אסור לגמרי משא"כ בחסרון בקיאות אם יש גומא במקום השער א"צ בקיאות גדול כ"כ עשה ע"כ יוכל לסמוך עליה באם הוא גדול וא"א בענין אחד שפיר נסמך על זה להחזיקה בגדולה אעפ"י שאין ס' בנדרים נמצא דברי הש"ע נכונים בשני המקומות להלכה ובחנם כ' מו"ח ז"ל בזה ב' דרכים ליישב כי הדברים ברורים במה שזכרנו בס"ד: