שולחן ערוך אבן העזר קנה ח


שולחן ערוך

אלו שממאנת בפניהם צריך שיכירו אותה ואת בעלה. לפיכך, כל מי שיראה שמאנה בפני שנים יכול לכתב לה גט מאון, אף על פי שאינו מכירה, שודאי הכירוה אותם שמאנה בפניהם.

ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד אפלו שאינם מכירים הבעל רק האשה, סגי (כ"כ הב"י):

מפרשים

בית שמואל

(י) צריך שיכירו אותה ואת בעלה:    אותה צריכים להכיר מחמ' החשש שמא יש עוד קטנה שהשיאו אחיה ורמאי זה פתה קטנה שאין אנו מכירין ויחליף את שמה בשם קטנה הנ"ל ויפת' קטנ' הנ"ל אחר שתגדיל אצל הראשון שתאמר שמיאנה בקטנות וגט מיאון יתן לידה ובעלה צריכין להכיר כתב המגיד בקטנים דלא נפיק שמם חיישינן שמא איכא קטנה דשמה כשמה ואיהי מסקא שם בעלה כשם בעלה של אותה קטנה אבל לחוש שמא שמות קטנו' ושמות בעליהן שוים לא חיישינן:


(יא) שמיאנה בפני שנים:    בש"ס איתא ב' גירס' בפ' מצות חליצה דף ק"ו לרבא דאמר כותבין גט מיאון אף על פי שאין מכירין לגירס' דידן איתא ולא חיישינן לב"ד טועין כלומר לא חיישינן שמא הב"ד אשר מיאנ' בפניהם טעו ולא היו מכירין ולגירס' התו' אית' חיישינן לב"ד טועין כלומר אלו אשר מיאנו בפניהם צריכים שיהי' מכירין אותה דאם לא יהיה מכירין אותה חיישינן לב"ד טועין אשר ישמעו המיאון יסמכו עליה' ובפ' י"נ דף קל"ח איתא שכ"מ שאמר מנה יש לו אצל פלוני העדים כותבי' אף על פי שאין מכירין ולא חיישינן לב"ד טועין שמא יסמכו על העדות כי ב"ד בתר ב"ד לא דייקו ויבוא לסמוך במיאון על הב"ד אשר מיאנו בפניה' אבל לא חיישינן שיסמכו על העדים אשר יכתבו דברי השכ"מ כי עדים דייקו, לפ"ז אליבא דהלכתא דמיאון סגי בפני שנים והיינו עדים תו לא חיישינן דהב"ד יסמכו עליהם למה אמר רבא אין מאינין אא"כ מכירין מ"ש מיאון ומ"ש צוואת שכ"מ ואפש' רבא ס"ל לכתחלה בעינן ג' במיאון ולזה אמר חיישינן לב"ד טועין מ"מ נשמע אם המיאון בפני ב' יש לחוש שמא לא היה מכירין א"כ קשה איך פסקו בפשיטות כל מי שיראה שמיאנה בפני ב' יכול לכתוב הא בפני שנים יש לחוש שמא לא היה מכירין וא"י איך כל האחרונים לא שתו לבם לזה:


באר היטב

▲ חזור לראש