שולחן ערוך אבן העזר קנה א

קטנה שאין לה אב, או שיש לה אב והשיאה אביה ונתאלמנה או נתגרשה כשהיא קטנה, שהיא כיתומה בחיי האב, שהרי אין לו עוד רשות בה, והשיאוה לדעתה, כיון שאין קדושיה אלא מדרבנן, אם אינה חפצה בבעלה אינה צריכה ממנו גט, אלא יוצאת ממנו במיאון. אבל אם השיאוה שלא לדעתה, או אפילו לדעתה, ואינה יודעת לשמר קדושיה, אפילו מיאון אינה צריכה.

הגה: ולכתחלה יש לבית דין לזהר שלא להשיא יתומה קטנה במקום שנראה להם שיבא לידי מיאון. ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות (הגהות מימוני פרק י"א בשם ר"י):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(א) והשיאו': כתב הנ"י בשם הרמב"ן וכמה פוסקים דווקא אם השיא' צריכה מיאון אבל נתקדשה ע"י אמה ואחי' מדעת' והיא לא קבלה הקדושי' א"צ מיאון שלא מצינו שליחות לקטן וכן דייק מהרש"ל מסמ"ג עיין בטור סי' מ"ג ועיין בדרישה שם ושם כתבתי בס"ק ה' בשם רש"י והר"ן אף אחר שנעשה כיתומה בחיי האב לא גרע מיהא כח האב מכח אמה ואחי' ועיין במגיד שכתב בשם ירושלמי מדעת' היינו עבדינן לה גננא ומלבושין ומדכרי לה גבר שלא מדעתה דלא מדכרן לה גבר:

(ב) אפי' מיאון אין צריכה: כתב הנ"י בשם ר"ח דפנויה היא אפי' גדלה תחתיו ולא בעיל אותה אין צריכה מיאון ומותרת לאחר ורשב"א כתב דאסורה לאחר אלא אם מתה אין יורשה ואין מזכה במציאתה משא"כ אם השיאוה לדעתה כל זמן שלא מיאנה זוכה בכל הדברים שבעל זוכה כמ"ש בסעיף י':

ט"ז - טורי זהב

עריכה

והשיאוה לדעתה פי' באין לה אב והשיאוה אחיה או אמה וביש לה אב ונתגרשה והשיאוה אפי' אביה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}