שולחן ערוך אבן העזר קמז ב


שולחן ערוך

כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתב תרף הגט, הרי זה כשר, בין שכתבו קדם חתימת העדים בין שכתבו אחר חתימת העדים. אבל אם כתבו קדם תרף הגט, אפלו כתב על מנת כך וכך, הרי זה ספק גרושין, שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט. וכן אם התנה על פה קדם כתיבת התרף, הרי זה ספק גרושין:

מפרשים

בית שמואל

(ב) אחר שגמר לכתוב תורף:    היינו תנאי ע"מ כשר אבל תנאי המבטל הגט כגון חוץ או תנאי שלא תשת' יין כל ימי חייה פסול ותנאי ע"מ דכשר היינו כשנתקיים התנאי או חזר ומחקו מיהו מחק קי"ל דפסול כמ"ש בסי' קכ"ה:


(ג) הרי זה ספק גירושין:    כן כתב הרמב"ם בתנאי ע"מ קודם התורף בין בכתב ובין בע"פ אפי' אם נתקיים מ"מ בעת הכתיבה א"י אם יתקיים לא הוי ספר כריתות ואין אומרי' יש ברירה ועיין ביש"ש פ' מרובה וא"י איך מישב דין זה דע"כ טעמו של הרמב"ם משום ברירה דאין אומרי' יש ברירה, מיהו רוב פוסקי' חולקי' על הרמב"ם וס"ל תנאי ע"מ וכתב לפני התורף פסול מדרבנן דגזרי' אטו תנאי חוץ ולדעת הר"ן ובעל המאור וכמה פוסקי' תנאי ע"מ בע"פ קודם התורף כשר דס"ל אפי' חוץ בע"פ קודם התורף אינו פסול אלא מדרבנן דגזרי' אטו אם כותב חוץ מ"ה תנאי ע"מ בע"פ כשר, מיהו לרש"י ותוספת התנאי ע"מ פסול אם התנה קודם התורף דס"ל חוץ פוסל על פי הדין קודם התורף אפי' בע"פ לכן גזרינן ע"מ אטו חוץ, מיהו לתוספת ע"מ ונתקיים כשר אפי' בכתב, נמצא תנאי ע"מ ונתקיים כשר לכל הפוסקי' רק לרש"י ורמב"ם פסול ונ"מ במקום עיגון יש לסמוך על רוב הפוסקי' וכ"פ הבית יוסף, וחוץ בכתב אפי' אחר התורף לדעת הרמב"ם הגט בטל כמ"ש פ"ח, ותוספ' והר"ן כתבו דאינו אלא פסול מדרבנן והא שכתב הרמב"ם ס"פ הנ"ל חוץ וכתב אחר התורף שהוא ספק הגט היינו בחזר ומחקו אז הוי ספק דא"י בתחלה אם ימחקו אבל כשעדיין כתב בגט ס"ל הגט בטל כמ"ש שם דין ה' והיינו לשיטות הרמב"ם בכל הסוגי' לאו משום גזירה פסול אלא מה שפסול הוא פסול על פי הדין כגון ע"מ קודם התורף בין בכתב בין בע"פ, לכן ע"מ אחר התורף אפילו בכתב כשר ולא גזרינן אטו חוץ אבל לשיטות הר"ן ושאר פוסקי' גזרי' זה אטו זה אם כן ע"כ חוץ אחר התורף בכתב אינו אלא מדרבנן מ"ה לא גזרי' ע"מ אטו חוץ לפ"ז אפי' לא מחקו וביטלו התנאי מ"מ כשר הגט מדאוריית' אף על גב אם אומר לה בעת הנתינה חוץ לפלוני הגט בטל כמ"ש בסי' קל"ז ואפילו תנאי חוץ בכתב לפני התורף וחזר ומחקו לרמב"ם נראה שהוא ספק גט משום אין ברירה ולשיטות שאר פוסקי' פסול דאוריית' הוא דלא כתב לשם כריתות וכן מדויק בתוספת ולכאורה י"ל כשם דלרמב"ם לא אמרי' שום גזיר' לרבנן אלא הכל פסול ע"פ הדין אף על גב לרבי גזרי' זה אטו זה מ"מ רבנן לא גזרו כן י"ל אליבא תו' לרבי גזרי' אחר התורף אטו לפני התורף אבל רבנן לא גזרו אחר התורף אטו לפני התורף אלא אם הכל לפני תורף אז גזרי' זה אטו זה וחוץ אחר התורף לאו משום גזירה אטו לפני התורף פסול אלא רבנן ס"ל כיון שנכתב בגט הוי כאלו אמר בעת הנתינה חוץ לפלוני ופסול ובזה מיושב מה שהקשה הר"ן על תוס' דס"ל חוץ בע"פ לפני התורף פסול ע"פ הדין למה לא גזרי' חוץ אחר התורף בע"פ אטו חוץ לפני התורף בע"פ ולמ"ש ניחא:


באר היטב

(ב) התורף וכו':    עיין ב"ש. אם התנה ע"פ והתנאי אינו כהלכתו אע"פ שהוא לפני התורף הגט כשר דה"ל ס"ס. ספק אם התנאי הוי תנאי ואת"ל הוי תנאי דילמא אינו תנאי בע"פ קודם כתיבת התורף פוסל בגט מהריב"ל ח"ב סי' ט'. כנה"ג קפ"ח.







▲ חזור לראש