שולחן ערוך אבן העזר קל יט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

גט שנעשה בערכאות של כותים, ועדי כותים חתומין עליו, אפילו כתבו ישראל ונמסר בעדי מסירה ישראל, ושמות עדים הכותים החתומים בו מובהקים ונכרים לכל שהם כותים, דליכא למיחש דלמא אתי למסמך עליהו, אפילו הכי פסול. אבל אשה שמביאה לפנינו גט שנתגרשה בו, לנשא בו, ושמות העדים כשמות כותים, אם הם שמות שאין דרך ישראל לקרות בהם כלל, תנשא בו, שודאי ישראל הם, שלא היו טועים מחתימי הגט להחתים שמות כאלו אם לא שידעו שישראלים הם. ואם הם שמות שדומין קצת לשמות ישראל, חישינן שמא טעו מחתימי הגט שסברו שהם ישראל, ושמא כותים הם, ולא תנשא בו:

מפרשים

 

(ל) אפ"ה פסול:    כ' הרא"ש והר"ן הלכתא כת"ק דגט פסול דגזרינן אטו שמות שאינן מובהקי' ואתי לסמוך עלייהו, והא דלא כתב הטעם דהוי כאלו אין עדים חתומי' על גט זה דהא החתומי' הם עכו"ם וקי"ל דצריך להיות ע"ח גם ע"מ משום מהאי טעמא אם כבר ניתן הגט כשר כמ"ש לעיל אבל מהאי טעמא דגזרינן אטו שמות שאינו מובהקי' והוי כמזויף בתוכו ופסול אפילו אם כבר ניתן ולר"ח ולראב"ד הלכה כר"ש בשמו' מובהקי' הגט כשר מיהו דוקא בידוע דהיה ע"מ כי בחתימות הללו אין אומרי' בודאי היה שם ע"מ ונ"מ מפלוגת' זו הפירוש של הסוגיא שם אם בא לפנינו גט והעדי' החתומי' עליו שמותם כשמות עכו"ם כשר לשיטות הראב"ד איירי שמות מובהקי' הם אמרינן אלו החתומי' הם כותים ומ"מ הגט כשר והיינו בע"מ, לשיטות הגאוני' כי אמרי' אלו חתומים עכו"ם הם, ולשיטות הרא"ש אמרינן החתומי' עם /הם/ ישראלי' כיון דשמותם כשמות עכו"ם לא היה חותמי' אותם אלא ודאי ישראלי' הם לפי זה נראה אף על גב המחבר יפה פסק בדין זה בידוע שהם כותי' לחומרא בשמות מובהקי' דהגט פסול מ"מ בסיפא אם גט הבא לפנינו ושמות העדי' כשמות העכו"ם יש לחוש לשיטת הראב"ד שמא עכו"ם הם, ואם ניתן בע"מ כשר ממ"נ דהא לראב"ד מבואר בש"ס דכשר ולשיטות הרא"ש דס"ל אפילו בשמות מובהקי' פסול מ"מ בכה"ג אמרינן ישראלי' הם וכשר, מיהו נ"מ דלא אמרינן בודאי היה שם ע"מ לשיטות הגאוני' והמחבר כתב תנשא בו דודאי ישראלי' הם משמע אפילו אם א"י אם היה ע"מ מכשיר היינו כשיטות הרא"ש אבל לדעת הראב"ד פסול בכה"ג דליכא ע"ח דהא עכו"ם הם וחיישינן שמא לא היה ע"מ גם הרשב"א והר"ן נראה דס"ל בפי' הסוגיא כראב"ד ונ"ל להחמיר:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש