פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קלא א

שולחן ערוך

צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט. כיצד, סופר שכתב גט ללמד או להתלמד, ובא הבעל ומצא שם שנכתב בגט זה כשמו, ושם האשה כשם אשתו, ושם העיר כשם עירו, ונטלו וגרש בו, אינו גט:

מפרשים

בית שמואל

(א) אינו גט:    ואין פוסל אפי' לכהונה כמ"ש ר"פ כל הגט וברמב"ם פ"ג א"כ אין קידושין של אחר תופסי' בה ואם כתב הכל לשמה והרי את מותרת כתב שלא לשמה יש לחוש לומר' אם קדשה אחר הואיל בטופסי גיטין הראשוני' לא היה כתב והרי את מותרת וכו' כמ"ש בתוס' דף כ"ו כן כתב הב"י בסימן קכ"ג, ולמ"ש בסימן קכ"ו אף ספר תרוכי' נמי תורף ע"ש:


(ב) כיצד סופר וכו':    המחבר השמיט הדין אם הסופר רשאי להזמין טופסי גיטין ונ"מ לדינא, והנה הרמב"ם מתיר להסופר שיזמן טופסי גיטין ורוב הפוסקי' חולקי' עליו אף למאן דס"ל אם כתבו חש"ו הטופס כשר ל"ד לשם דכתיבת חש"ו לא שכיח אבל כתיבת הסופר שכיח איכא למיחש שיכתוב גם התורף, ובזה פליגו לרמב"ן והרמ"ה אם ניתן לה גט כזה לא תנשא בו, ולהרא"ש אם כבר כתב מותר לגרש בו וה"ג והרשב"א פוסלי' גט כזה נראה דס"ל נמי כרמב"ן דלא תנשא בו אבל לא תצא דלא גרע משאר פסולי דרבנן דקי"ל דלא תצא ומ"ש הטור בסי' זה תצא לא כ"כ אלא לשיטות הרמב"ן דס"ל בכל פיסולי דרבנן תצא כמ"ש בהר"ן פ' המגרש, מיהו קשה על הטור בסי' ק"כ משמע דס"ל עיקר כרמב"ם דס"ל בפסולי דרבנן לא תצא ובסי' זה כתב כשיטות הרמב"ן, ובסי' קכ"ג הביא הרב רמ"א דעת ר"י הפוסל בכתיבת חש"ו הטופס לפי זה ה"ה כאן אם כתב הטופס שלא לשמה פסול:


באר היטב

(א) גט:    ואם כתב הכל לשמה והרי את מותרת כתב שלא לשמה יש לחוש לחומרא אם קדשה אחר הואיל בטופסי גיטין הראשונים לא היה כתוב והרי את מותרת עיין ב"ש.







▲ חזור לראש