שולחן ערוך אבן העזר קכו ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לא יכתוב: "ודין" מלא, אלא חסר יו"ד. ולא יכתוב "ואיגרת" מלא יו"ד, אלא "ואגרת".

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(כח) לא יכתוב ודין מלא:    דמשמעות הלשון משמע הדין נותן שאגרשך אבל אם אין דין עלי שאגרשך לא תתגרשי כ"כ רש"י והרמב"ם וכת' שמא יקרא הקורא ודין כלו' משפט יהיה ביני לביניך:

(כט) ואיגרת מלא יו"ד:    רש"י פי' דמשמע איגרא לשון גג והרמב"ם כתב שמא יקרא הקורא ואי גרת כלומר אם זנית ועיין בתו' שגורסין שלא יכתוב אגרת בלא וי"ו דמשמע אגרת בעלמא אלא ואגרת דמשמע דקאי אגיטא דלעיל:
 

בית שמואל

(כג) לא יכתוב ודין:    משמע דין הוא שמגרש ואם אין הדין נותן שמגרש לא הוי גט ואיגרת ביו"ד לפרש"י ל' גג הוא לפ"ז הוי שינוי פירוש המלה ולרמב"ם משמע ל' זונה כלומר אם זנית להוי גט ואם לא זנית לא הוי גט א"כ הוי שינוי גט ופסול אפילו בעת הדחק ומ"ש בסעיף כ"ב אם כתב היודי"ן שאמרנו שלא יכתוב ה"ז גט פסול משמע כדעת הרמב"ם וכתבו תוספות דצריך לכתוב ואגרת ולא אגרת בלא וי"ו דמשמע דשולח אגרת בעלמא ולא לשם גירושין, ויקרא הדלי"ת של ודין בצירי, ויכתוב ודין בתחלת השיטה כדי שיהא ספר תרוכין עד פטורין בשטה אחת ולא בשטה האחרונה סדר מהר"מ פדוו':
 

ט"ז - טורי זהב

לא יכתוב ודין דמשמע דין היא שאגרשך אבל אם אינו דין שאגרשך לא אגרשך:

איגרת מלא יו"ד דמשמע איגרא שהוא הגג:
 

באר היטב

(כד) ודין:    דמשמע דין הוא שמגרש ואם אין הדין נותן במגרש לא הוי גט.

(כה) יו"ד:    לפרש"י לשון גג הוא. לפ"ז הוי שינוי פירוש המלה. ולהרמב"ם משמע לשון זונה כלומר אם זנית להוי גט ואם לא זנית לא להוי גט א"כ הוי שינוי גט ופסול אפילו בשעת הדחק וכתבו התוספת דצריך לכתוב ואגרת בוי"ו דבלא וי"ו משמע דשולח אגרת בעלמא ולא לשם גירושין. ויקרא הדל"ת של ודין בצירי ויכתוב בדין בתחלת השיטה כדי שיהא ספר תרוכין עד פטורין בשטה אחת ולא בשטה אחרונה סדר הגט מהר"ם פדוואה ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש