שולחן ערוך אבן העזר קכה ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם רוצה לעשות מ"ם פתוחה, ונמשכה ידו ונסתמה, אינו יכול לגרור הדבקות, דהוה ליה חק תוכות. ועיין בארח חיים סימן ל"ב:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(יג) ועיין באורח חיים סי' ל"ב:    לא ידעתי לאיזה כוונה כתב לעיין שם דהא התיקון שמבואר שם לגרוד כל החרטום לא מהני כאן דהא בגט אסור לעשות גרד ומחק וטשטוש ואפילו אם זבוב משך קצת דיו אסור למוחקו והכל משום חשש זיוף ואפשר דנ"מ במקו' הדחק ועיון דאז שרי למחוק ולגרוד באופן המועיל שיגרוד החרטום אבל חק תוכות אפילו במקום עיגון אינו גט כמ"ש לעיל סעיף ד' וכ"כ למטה סעיף ט"ז דבמקום עיגון יתקן ועיין באורח חיים סי' ל"ב:
 

בית שמואל

(יג) ועיין באורח חיים:    כלומר שם מבואר דיש למחוק כל החרטום וא"צ למחוק כל המ"ם ולא כהגמיי' שהביא בד"מ דס"ל דיש למחוק כל המ"ם ונ"מ במקום הדחק אם נמחק החרטו' לבד כשר אף על גב דיש ליזהר שלא יהיה שום מחק וטשטוש מ"מ במקום הדחק כשר כמ"ש בסמוך גם בזה החמיר בסדר מהר"מ בתורף אפילו במקום עיגון:
 

ט"ז - טורי זהב

אינו יכול לגרור הדביקו' עמ"ש בסעי' ד' מזה וכ' מו"ח ז"ל ואין תקנה אלא לגרו' הכל ואח"כ לכתו' אצל הגרר דעל הגרר אסור לכתוכ עכ"ל ועיין מ"ש סעי' ט"ו מזה וכת' בכל בו אמנם מיו"ד וא"ו וכיוצא בהם לעשו' מטיפה אות שלימה אין בכך כלום וכשר כי זהו חק יריכות עכ"ל ופי' ב"י דה"ק שאם נפלה טיפת דיו והוסיף עליה לעשו' יוד או משך אותה לעשותה ואו אע"פ שתחלת האות ע"י טיפת הדיו דליכא כתיבה כיון שגם הכת' מסייע בעשיית האות שפיר מקרי חק ירכו' כמ"ש בתרומ' הדשן הבאתיו בסעיף ד' משמע דצריך כתב חדש להוסיף והטיפ' כדקאי קאי וזה תמוה לי דודאי כל גוף האות צ"ל ע"י כתיב' ומה מועיל מעט התוספו' שנתהוה ע"י הכתב ונראה לי דאינו מוסיף כלום דיו חדש אלא שהטיפ' שנפלה היא לחה ומזיז בה ומושכ' ע"י איזה דבר לכאן ולכאן ועושה מזה אות שלם כגון וי"ו או יו"ד הוה כאלו כות' הכל ע"י דיו מחדש ומה שהוא מושך הטיפה בסכין הוה כותב בקולמוס מדיו אחר וע"ז סיים שפיר כי זה חק יריכות דקרי ליה חקיקה לפי שאין כאן כ' ע"י קולמוס רק מוליך הדיו ע"י סכין דלפי' ב"י קשה במאי הוא חק הא אם אינו אלא מוסיף בדיו ע"י כ' גם לשון לעשו' מטיפ' מורה על פירושנו שפיר אבל נדון הב"י לא נראה לסמוך להקל לענין מעשה וכאשר כתבנו הוא נכון בס"ד:
 

באר היטב

(י) ניכר וכו':    החלקת מחוקק הקשה אם הכוונה להחמיר לכתחלה לא היה צריך לכותבו דהא כבר כתב לעיל דאין להפריד האותיות אם נוגעים ומשמע אף שהאותיות ניכרין היטב אין להפרידן ואם בנגיעה אות לאות מחמירין לכתחלה מכ"ש בטפת דיו על האות. ואם הכוונה להחמיר אף בדיעבד זה לא נמצא בתשו' מהרי"ק ע"ש ועיין ב"ש.

(יא) סי' ל"ב:    לא ידעתי לאיזה כוונה כתב לעיין שם. דהא התיקון שמבואר שם לגרוד כל החרטום וא"צ למחוק כל המ"ם זהו לא מהני כאן. דהא בגט אסור לעשות שום גרד מחק וטשטוש ואפי' אם זבוב משך קצת דיו אסור למחקו והכל הוא משום חשש זיוף. וי"ל דנ"מ במקום הדחק ועיגון דמותר למחוק כמו שכתבתי למעלה. ואשמעינן אם נמחק החרטום לבד כשר. אבל חק תוכות אפי' במקום עיגון אינו גט כמ"ש לעיל.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש