שולחן ערוך אבן העזר קיב טו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיב · טו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
היו הנכסים מרובים ויש עליו חוב או חיוב מזונות בת אשתו או חיוב עישור נכסים לפרנסת בתו, וכשיוציא אחד מאלו יישארו מועטים, יש להם דין מרובים. אבל כתובת האלמנה ממעטת ועושה אותה מועטים. ומזונות האלמנה, יש אומרים שממעטים ויש אומרים שאין ממעטין:
מפרשים
(לב) ויש עליו חוב: אין חילוק בין חוב בשטר לחוב בע"פ לא כנ"י דדוקא כתובה ממעט מטעם שכתב הרא"ש (הביאו הב"י סי' זה ס"ק י"ט) אבל לא ש"ח:
(לג) וי"א שממעטים: טעם הי"א דס"ל דאלמנה קודמ' לבת ולבן וע"כ צריכין להוציא בתחלה מזונותיה עד זמן שאומדין ב"ד שראויה לחיו' וכמו שנתבאר לעיל סי' צ"ג וכיון שמוציאין מזונותיה בתחלה ודאי דממעט':
(לד) וי"א שאין ממעטין: דס"ל כדעת היש חולקין בסעיף שאח"ז דאין האלמנה דוחה לא הבן ולא הבת רק יזונו שלשתן יחד כשהנכסים מרובים בלא האלמנה ולא אמרו האלמנה קודם לבת אלא בנכסים מועטים ויש ג"כ בן דאז מאחר שהבת דוחה הבן אז האלמנה דוחה הבת ותזון היא לבדה ועיין בב"ח שהביא דברי מהרש"ל:
(לא) ויש עליו חוב: בנ"י כתב מלוה בשטר בודאי ממעט ולא משמע כן משאר הפוסקים והרא"ש כתב דוק' כתובת אלמנה ממעט הואיל אית לה בתקנות חז"ל ה"ל כאלו גביה כבר:
(לב) או חיוב עישור נכסים: בש"ס מבעי' חוב או מזונות בת אשתו אם ממעט ועלתה בתיקו וקי"ל הנכסים קיימ' בחזקת הבנים לכן זכו הבנים אבל עישור נכסים לית' בש"ס אלא הרא"ש כתב כיון דלא מטי הזמן אינו ממעט לפ"ז ל"ד להני תרי מזון בת אשתו וחוב דשם עלתה בתיקו ונ"מ לענין תפיסה כמ"ש לעיל ואפשר עישור נכסים דכתב איירי דמטי הזמן ומדמה הטור לחוב מ"ה כתב הני ג' דינים בחד בבא ובשלשתן מהני תפיסה כי עלו בתיקו:
(לג) ומזונות האלמנה: לפי גי' הרי"ף והרמב"ם לית' בש"ס בעיי' זו מזונות אלמנה כמ"ש בנ"י ובב"ה כי לשיטתו אלמנה דוחה לבן או לבת אין מקום לבעי' זו אבל לשאר פוסקים לא דחי' האלמנה אלא בנכסים מועטים ונדחה הבן מחמת מזונות הבת אז דחי' האלמנה לבת ובנכסי' מרובים יזונו שלשתן ביחד אלא צריך ישוב מה קמבעי' ליה הא אלמנה אינה דוחה ולשיטות הרי"ף אלמנה ממעט וב"ח מבעי' ליה משום ב"ח מחוסר גוביינ' אבל אלמנה עומדים הנכסים בחזקתה ואחר שבא הב"ח או בת אשתו ס"ל לרשב"א דהוי נכסים מועטים ונדחה הבן ולריב"א נזונו יחדו וע' בהג"א:
יש להם דין מרובים בטור סיים ויפרעו החוב שעליה' ויזונו הבנות מתחת ידיהם והאלמנה יזונו שלשתן יחד עכ"ל (היינו) הבן והאלמנה והבת מאחר שבלא האלמנה היו מרובין אלא שהיא באה למעט אמרינן שאינה ממעטות ול"ד למועטין (בלא) מזונות והאלמנה דאמרינן שהאלמנה דוחה הבן והבת דהתם מאחר שהבן נדחה מחמת הבת גם הבת נדחה מן האלמנה משא"כ כאן דל נדחה הבן אם לא היתה האלמנה:
אבל כתובה האלמנה ממעטים כיון דיש לה בתנאי ב"ד ואפי' אם ניסת יש לה כתובתה הוה כמאן דגביי' כבר משא"כ בשאר ב"ה דמכאן והבא הוא גובה וקדם לזה מזונות הבת שהוא בשעת מיתה:
(כ) מזונות וכו': כל אלו עלו בתיקו וקי"ל הנכסים קיימא בחזקת הבנים. וצ"ע לענין תפיסה כמ"ש לעיל סי' ק"ו סק"ג.