שולחן ערוך אבן העזר קיא יז

נתן כל נכסיו לאחרים במתנת שכיב מרע, הואיל ומתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה, הרי המתנה וחיוב התנאים באים כאחד, לפיכך בניה יורשים כתבת אמם שמתה בחיי בעלה. ואם נתנם במתנת בריא מהיום ולאחר מיתה, דינן כדין מתנות בריא לענין זה:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(יח) נתן כל נכסיו לאחרים במתנת ש"מ וכו': עיין ברא"ש פ' האומר שהכריח זה בראיות ועיין בהשגו' הראב"ד ובמגיד משנ' ועיין בב"י בחושן משפט סי' רנ"ב ומ"ש שם בשם הר"ר יהודא בן הרא"ש ושנחלק עליו ועיין בד"מ ריש סי' זה מ"ש בשם המרדכי:

בית שמואל

עריכה

(יג) לפיכך בנים יורשים: עיין סוף סימן בב"י מ"ש בשם הרשב"א /הרשב"ץ/ כב"ד לא תקנו אלא כשיש בנים לשתיהן ואם אין בנים לשתיהן לא שייך כב"ד ואינם אלא יורשים מ"ה אם נתן האב משכ"מ זכה המקבל מתנה אף על גב כב"ד כירוש' דמי ודוחה את משכ"מ מ"מ נגד יורשים ממש זכה מתנות ש"מ:

(יד) מהיום ולאחר מיתה: אז זכה בגוף מהיום אף על גב הפירות לא זכה עד אחר המיתה מ"מ כב"ד אין גובי' מפירות ק"ו מכתובה דאינה גובה מפירות כמ"ש בסי' ק' כ"כ המרד' פי"נ ובבדק הבית ובד"מ הביאו דבריו ושם במרד' ס"פ הנ"ל פסק אפילו אם נתן לאחר מתנה מהיום ולאחר מיתה ואמר שיטול כאחד מן הבנים מ"מ אין גובה בב"ד /כב"ד/ מטעם הנ"ל ובד"מ סי' ק' הקשה דסותרי' דברי המר' זא"ז דהא כתב שם ר"פ הנ"ל לענין כתובה גובה אפי' אם נתן במתנות בריא כיון שאמר כאחד מן הבנים לא עדיף מן היורשים וע"ש מ"ש:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}