שולחן ערוך אבן העזר קיא ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

היה שם יותר על כדי כל הכתבות דינר או יותר, אף על פי שיש עליו שטר חוב כנגד היותר, אינו ממעט אלא כל אחד מהם יורש כתבת אמו:

מפרשים

 

(ו) אף על פי שיש עליו ש"ח וכו':    הטעם דבפריעת החוב ג"כ מקיימי' נחל' דאוריית' כאלו הוו חולקים הדינר ביניהם ומ"מ אם אין כאן מותר דינר ויש כאן ב"ח א"א דבפריעות החוב מקוים נחלה דאורייתא והשטר יחלקו ביניהם לפי ערך הכתובו' דק"ל ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ומיד בשעת מית' כשאין שם מותר דינר זכו בני הקטנים לחלוק בשוה:

(ז) כנגד היותר אינו ממעט:    נראה הא דנקט נגד היותר לאו דוקא ה"ה אם החוב יותר מהמותר דאין סברא לחלק ביניה' מאחר דק"ל ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ואינו מגרע כח המותר וזכו מיד בני הגדולים מה לי ב"ח קטן נגד המותר או ב"ח גדול הרבה וסוף סוף זכו מיד בני הגדולים ופורעין החוב והמותר יחלקו כפי ערך הכתובו' ולא ידעתי למה כתב דין זה בשם י"א בסעי' שאח"ז דגם הרמב"ם הכי ס"ל אף על פי שכתב כנגדה מותר וכן מוכח מדברי המ"מ בהא דכתובה נעשית מותר לחברתה כתב יש מי שכתב שאם אינו מספיק לב' הכתובו' וכו' ע"ש וכן פסק וסתם בסעי' ט' ועיין מ"ש שם:
 

(ה) אף על פי שיש עליו ש"ח:    כיון דיש כאן מותר דינר אף על גב דחייבים לשלם הדינר ואין מחלקין ביניה' מ"מ בפרעון של זה מקיים ירושה דאוריית' אבל אם לא נשאר מותר דינר אף על גב דמשלמים לב"ח מ"מ בעת המיתה לא היה יותר וב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ומזה משמע ה"ה אם החוב שחייבי' הוא יותר מדינר מ"מ כיון בעת המיתה היה יותר מדינר שייך דין כב"ד וכבר תמה בח"מ על המחבר שכתב וי"א אפילו החוב יותר מהמותר משמע דאיכא פלוגת' בזה ולית':
 

אע"פ שיש עליו שט"ח דכיון דהשטר יוצא על כולם נמצא כולם פורעים והוא נחלה שלהם שעשו' בהפרעות חוב אביהן ר"ן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש