שולחן ערוך אבן העזר קד ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שליח שמכר וטעה ונתאנה אפלו בכל שהוא, המכר בטל אפלו אם הוא שליח בית דין. ואם הטעה את הלוקח, עד שתות, המקח קיים וזכה המשלח ביתרון.

הגה: יש אומרים דדין שנתמנה על פי הורמנא דמלכא ומכר על ידי שלוחו, עדיף משאר שליח בית דין, והוי כבית דין שטעו ומכרן קיים; וכל שכן אם מכר בעצמו (ריב"ש סימן קע"ט):

מפרשים

 

(יא) שליח שמכר וטעה ונתאנה אפילו בכל שהוא וכו':    בכתובות דף ק' אסקינן דשליח כאלמנה נמצא גם אלמנה אם נתאנה בכל שהוא אם יש היזק ליתומים המכר בטל והא דאמרינן אלמנה שמכרה שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה משום דאין היזק ליתומים ומיירי בהוזל המקח וכמ"ש בסי' שלפני זה ס"ק י"ב:

(יב) עד שתות המקח קיים:    היינו במטלטלין אבל בקרקע אפי' מכר עד שוה מנה במאתים אין אונאה לקרקעות וזכה המשלח ביתרון וגם אלמנה אפילו מכרה שוה מנה במאתים ולא הוקר המקח למאי דקי"ל אין אונאה לקרקעות אין הלוקח יכול לחזור וזכו היתומים ביתרון:

(יג) והוי כב"ד שטעו ומכרן קיים:    כלומר דע"כ לא אסיקנ' בגמ' דשליח הרי הוא כאלמנה אלא בשליח ב"ד של שלשה דאין לו כח יותר מן משלחיו ואלו ב"ד שאינו של ג' אין להם שום כח כך אין לשליח שלהם כח כשהוא יחידי ואינו רק כאלמנה שאם טעתה בכל שהו מכרה בטל ה"ה בשליח אבל דיין הממונה ע"פ המלך לדון ביחידי ולמכור קרקעות וכל מה שהוא עושה יהיה עשוי אפילו אם טעה אם השופט ממנה שלוחו תחתיו למכור וטעה השליח דינו כדין השופט ואף אם הוא יחיד הא גם השופט משלח שלו הוא יחיד ובאמת אם השופט רצה לבטל המכירה שעשה שלוחו יכול לבטל דיאמר לו לתקוני שדרתיך ואם מצד הורמנ' דמלכא דין שליח השופט כדין השופט מעשיו קיימים וכ"ש אם מכר השופט בעצמו שלא ע"י שליח שמעשיו קיימין ע"פ הורמנ' דמלכא זה הוא כוונת הרב בדין זה והוא מועתק מתשובת הריב"ש סי' קע"ט ולא ידעתי למה העתיק דין זה ומי לא ידע דדינא דמלכות' דינא מה שהוא חוק ומשפט המלוכה וכמ"ש בחושן משפט סי' ס"ח וסי' שס"ט ואם נאמר שאף שהורמנא דמלכ' הוא רק על השופט לבדו מ"מ מסבר' אמרי' ששלוחו כמותו זה תימה דא"כ נאמר יחיד מומחה שדן ביחידי שלוחו שלו כמותו ודוקא שליח ב"ד של ג' הוא כאלמנה וזה רחוק דאף אנו נאמר מה אלמנה אינה מומחה אף שליח אינה מומחה משא"כ הדיין דמומחה הוא ועוד לדבריו נאמר אם שלחו הב"ד ג' שלוחים דיהא דינם כדין הב"ד וזה ודאי אינו דהא גם אלמנה יש לה בית דין הדיוטות ומכל מקום כחד חשיב להו וכמ"ש התוספות בכתובות דף ק' בד"ה מה אלמנה יחידאה וכו':
 

(ו) שליח שמכר:    אסיקנא בש"ס שליח כאלמנה כשם אם אלמנה מכרה בטל המקח אם טעה בכ"ש כן הוא אם מכר השליח ומ"מ בסי' הקודם אם טעה בדינר ל"ד אלא אפילו בכ"ש:

(ז) ואם הטעה את הלוקח עד שתות:    כ"פ ר"ת /ר"ה/ וכבר תמה עליו הרא"ש וא"י למה פסק כר"ת /כר"ה/ וח"מ כתב דאיירי במטלטלין ואכתי קשה ה"ל לכתוב אם הטע' את הלוקח אינו /דינו/ כאיש אחר:

(ח) י"א דדיין שנתמנה וכו':    כ"כ הריב"ש ע"כ לא קאמ' בש"ס שליא כאלמנ' אלא שליח שהוא יחיד ואף אם היו ג' שלוחים מ"מ דינם כיחיד כמ"ש בתוס' אם אלמנה מכרה ושמו ג' הדיוטים כחד חשיבו וכן יחיד מומחה דחשיב כג' מ"מ שלוחו יחיד אבל שופט שהוא יחיד ויש לו הורמנא דמלכא אז מסתמא גם שלוחו כמותו כי א"א שילך בכל פעם בעצמו וכן משמעו' בתשובה הנ"ל דלא בנתן המלך הורמנא בפי' לשלוחו אלא בסתמא שלוחו כמותו מטעם הנ"ל ועיין בח"מ מ"ש:
 

אפילו בכל שהוא כו' יוכל המשלח לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי שבשאר אדם המוכר את שלו אמרינן שמחל אבל השליח לא מצי למחול מה שאין כלו:

וזכה המשלח ביתרון פירוש בפחות משתות אבל בשתות כבר כתב בסעיף ה' ויש חולקין כאן הביא הטור תשוב' הרא"ש ובש"ע הביאה רמ"א בסימן ק"ג עיין מה שכתבתי שם עליה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש