שולחן ערוך אבן העזר צד ו


שולחן ערוך

אלמנה שאמרה: איני זזה מבית אבי, פסקו לי מזונות ותנו לי שם, יכולין היורשין לומר: אם את אצלנו יש לך מזונות, ואם לאו אין אנו נותנין לך אלא כפי ברכת הבית. ואם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והם ילדים, נותנין לה מזונות המספיקין לה לבדה והיא בבית אביה.

ויש אומרים שאין זה טענה אלא באשת אב שאינה אמם (טור בשם הרמ"ה):

מפרשים

חלקת מחוקק

(יב) כפי ברכת הבית:    לשון הטור כי ברכת הבית ברובה נר לא' נר למאה וכיוצא בזה ולפי זה יתנו לה:

בית שמואל

(י) כפי ברכת הבית:    לתו' אין חילוק אלא לענין נר נר לא' נר למאה ולענין מזונות אין חילוק, ולרמב"ם אף לענין מזונות יש חילוק כמ"ש בפי"ח ה' שאכלו ביחד די להם ד' קבין וכשיאכל כ"א לבדו צריכים לכ"א קב א':


באר היטב

(ח) הבית:    לתוס' אין חילוק אלא לענין נר. נר לא' נר למאה ולענין מזונות אין חילוק. ולהרמב"ם אף לענין מזונות יש חילוק כמ"ש בפרק י"ח מה"א ה' שאכלו ביחד די להן בארבעה קבין וכשיאכל כל א' לבדו צריכים לכל א' קב א' ע"ש סי"ט ב"ש. וכל זה מאכילה ושתיה אבל במלבושים נותנין לה כדרך שהיו נותנין לה אם היתה יושבת עמהם הר"ם גלאנטי סימן קט"ז.


(ט) ילדים:    ואם היא זקנה והם ילדים אין שומעין לה רשד"ם חא"ה סי' קס"ז. וכתב כנה"ג וה"ה נמי אם היא ילדה והם זקנים אין שומעין לה ע"ש.







▲ חזור לראש