פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) כדרך שניזונת וכו':    כי כל הני מת"כ הם אפי' לא כתב לה ונראה אם תובעת כתובה הפסידה כל הני כמו דמפסדת מזונות אף על גב דכתב הרא"ש דאין מזונות ודירה תלוי' זה בזה כי לפעמים יש לה דירה בלא מזונות מ"מ אם תובעת הכתובה או מכרה הפסידה הכל וכן משמע שם ובטור ובכלל כלי תשמיש איתא בש"ס משתמשת בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה כשהיה במ"י:


(ב) כך נותנים לה וכו':    לכאורה משמע הבריר' ביד היורשים ליתן לה מדור בבית אביהם או במקום אחר אפי' אם אפשר ליתן לה מדור בבית אביה' וליתא אלא ה"ק נותנים לה מדור באותו בית אף על גב בחיי בעלה היתה יושבת בחדר אחר מ"מ אם נתנו לה מדור באותו בית יכולין ליתן לה חדר אחר אבל בבית אחר א"י ליתן לה מדור אפי' היה לאביהם שני בתים:


(ג) וי"א דיכולים ליתן לה מדור:    היינו אם לא הניח אלא בית א' אפי' אם הוא בית גדול ויכולים ליתן לה דירה באותו בית מ"מ רשות בידם ליתן לה דירה בבית אחר ואם יש להם שני בתים נותנים לה מדור בבית השני ולא בבית שדר בו אביהם, ודין זה לא מצינו במפורש אלא דייקו מל' רב צמח גאון ויש לדחו' ובתוס' וברשב"א והרא"ש ושאר פוסקים לא משמע כן:


(ד) ואין אלמנ' יכולה להשכיר:    אף על גב בעלמא קי"ל מי שיש לו דירה בבית חבירו יכול להשכיר כמ"ש בחושן המשפט סי' שי"ז שאני מדור אלמנה שאינה אלא כדי שאל תתבזה תשו' רשב"א סי' אלף י"ג ועיין בר"ן פ' הנושא הביא תוספתא האומר תנו בית ארמלות לבתי יכולים היורשים לעכב על ידה שאל תשכיר ואם מתה הם יורשי' ולא יורשיה:


(ה) כשהיה בעלה במ"י:    ואם בנות משפחתה אפילו אלמנות רגילים להשתמש בשתים ושלש שפחות או בכלי כסף נותנים לה לפי שאינה יורדת עמו תשובת רשב"א:

סעיף בעריכה


(ו) אין היורשים חייבים לבנותו:    אלא נותנין לה דירה במקום אחר כמ"ש בסמוך מיהו הברירה בידם אם רוצים לבנותו ולא ליתן לה דירה אחרת רשאי וכ"כ בש"ג ובכל הני כשאינה דרה אצלם מחויבים ליתן לה מזונו' משלם אלא כשעיכוב ממנה כמ"ש בסעיף ו' אז נותנים לה כפי ברכת הבית:


(ז) וכן לא תחזק בדקו:    בש"ס אית' שיפצה מהו תיקו ופירשו תוס' שיפצה שם דבר כלו' מה לשפצו וס"ל דהוי קולא לנתבע היינו היורשים ולכאור' קשה לדעת הרא"ש דס"ל אלמנה ששהתה ולא תבעה מזונות ב' שנים לא הפסיד' אלא כשהיא עני' ופרוצ' כמ"ש בסי' הקודם משום דס"ל הנכסים בחזקת' א"כ ה"נ בבעיא דלא אפשט' הא הפסידה היא ודוחק לומר לענין מזונות הנכסי' בחזקת' ולא לענין דירה אלא צ"ל כאן עכ"פ נותני' לה דירה אחרת מ"ה מקילין ליורשים, מיהו על הטור קשה שכת' אף לדיעה קמייתא דאינן מחויבים ליתן דירה מ"מ לא תחזק בדקה, ובש"ג פסק דהי' מוחזקת וא"י היורשים לעכבה, ואם החזיקה משמע מתו' ורמב"ם דלא תצא מבית דבעי' בש"ס היא לכתחלה אם יכולה למחול ולא כרש"י:

סעיף דעריכה


(ח) יורשים שמכרו:    ואם האב נתן הדירה במתנות בריא כתב בתשובת רשב"א דין הדירה כדין מזונות אם נתן במתנות בריא מה שעשה עשה ואם נתן במשכ"מ הוי כירוש' והיא משתמשת בו וכ"כ בח"מ בפשיטות ולכאורה נ"ל דין זה תליא בב' תירוצים בגיטין דף נ' למה אין טורפין למזון האשה ובנות לתירץ א' לפי שאינן כתובים כלו' חז"ל תקנו כאלו לא נכתב א"כ ה"ה לענין דירה אין טורפין אבל להאי תירץ לפי שאין קצובים טורפין בית הדירה דהא יש קצבה לדבר והרשב"א שפוסק דאין טורפין משום דס"ל כתירץ לפי שאין כתובים אבל לשיטות הרמב"ם טורפין מיהו י"ל מדאמר ר"נ יורשים שמכרו דירת אלמנה לא עשו כלום ש"מ אם מכר אביהם מה שעשה עשה וה"ה אם נתן במתנות בריא וצ"ל הואיל למזונות אין טורפי' משום שאינן קצובים תו אין טורפין שום ת"כ אפי' לדבר שהוא דבר קצוב אלא ביורשים איכא לחלק בין מזונות לדירה לפי שהדירה משועבד לה מחיים כמו שכתב בש"ס, לפ"ז לשיטו' הרשב"א אם קבל קנין על הדירה טורפין כמו דטורפין למזונות אם היה ק"ס ולרמב"ם אין טורפין ועיין סי' קי"ב:

סעיף העריכה


(ט) נותנים לה מדור:    בר"ן כתב בשם הרמב"ן דנותנים לה מעות לשכור דירה ועליה הטרחה לשכור דירה:

סעיף ועריכה


(י) כפי ברכת הבית:    לתו' אין חילוק אלא לענין נר נר לא' נר למאה ולענין מזונות אין חילוק, ולרמב"ם אף לענין מזונות יש חילוק כמ"ש בפי"ח ה' שאכלו ביחד די להם ד' קבין וכשיאכל כ"א לבדו צריכים לכ"א קב א':