שולחן ערוך אבן העזר פה יז

אם רצה הבעל למכור קרקע של נכסי מלוג לאחר, שיקח פירותיו לשנים מרבות, ומקדים לו המעות, אין שומעין לו. אבל יכול למכור הפירות בכל שנה, אחר שלקטן. וכן אם ימכר הפירות לשנים מרבות, ועושה סחורה במעות, שפיר דמי.

ואם בעל חוב גובה מנדונית האשה או נכסי מלוג שלה, עין בחשן המשפט סימן צ"ז:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(מא) ומקדים לו המעו' אין שומעין לו: משום דהמעו' יאכל בשנה אחת ולא יהא רווח ביתא לשנים הבאות:

(מב) ועושה סחורה במעו' ש"ד: אבל אם נפלו לה כספים והוא רוצה לעשו' סחור' בהם ולא ליקח הקרקע אין שומעין לו דהקרן צריך להיות קיים לאש' כ"כ הרשב"א:

(מג) או נ"מ שלה: עיין בחושן משפט ואם גובה הב"ח מפירו' של נ"מ לכאור' אינו גובה דהא אפילו למכור לשנים מרובות אינו יכול משום ריוח ביתו מכ"ש לשלם לב"ח ועיין בתשובת המבי"ט ס"י:

בית שמואל

עריכה

(מ) אם הב"ח גובה: עין תשוב' מהרי"ו סי' ע"ח דרשאי לתפוס מעות נדוני' אם הם בעין לצורך מזונות שלה, וכתב בח"מ ואם גובה הב"ח מפירו' של נ"מ לכאורה אינו גובה דהא אפילו למכור לשני' מרובו' א"י משום ריוח ביתא וכבר כתבתי כן בשם בהעה"ת:

באר היטב

עריכה

(כג) האשה: עיין בתשובת מהר"י ווייל סימן ע"ח שכתב שם דרשאי האשה לתפוס מעות נדונייתה אם הם בעין לצורך מזונות שלה ע"ש. ואין הב"ח גובה הפירות של נ"מ ח"מ ב"ש. ועיין כנה"ג חח"מ סי' קס"ג בהגהת ב"י.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}