שולחן ערוך אבן העזר פב א
שולחן ערוך אבן העזר · פב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
נדרה שלא להניק את בנה, כופין אותה ומיניקתו עד שיהיה בן עשרים וארבעה חדש, אחד הזכר ואחד הנקבה:
מפרשים
(א) נדרה שלא להניק את בנה כופין אותה: היינו שאסרה את הנקה עליו אז אין הנדר חל דהא היא חייבת להניק כשהיא עניה ולא הכניסה לו שתי שפחות אבל אם היא הכניסה לו שתי שפחו' אין חייבת להניק חל הנדר ואם אסרה הנאת הנקה עליה חל הנדר אפילו אם היא עניה ואם אמרה איני ניזונ' ואיני עושה תליא בפלוגת' שהבאתי בסי' פ' ואם הבעל אינו רוצה לזון אותה דאז הברירה בידה לכוף אותו שיתן לה מזונו' או שיגרש אותה נראה בינו לבינו אינה חייבת לעשו' שום מלאכה ואינה חייבת להניק, ואם אמרה הנאת הנקה עלי חל הנדר כמ"ש והוא לא היפר והיה יכול להפר נראה דאז אין שום חיוב עליה כיון שהוא לא היפר קי"ל הוא נותן אצבע בין שיניה והוא חייב שכר הנקה אף על גב דאוקמי שם אליב' דב"ה היא נתנה אצבע ב"ש לא קיימ' לן כן לפי המסקנ' אף על גב דבהג"א כתב היא נתנה אצבע ב"ש משום דהוא פוסק בכמה מקומו' כמ"ד היא נתנה אצבע ב"ש וכן פסק כשאומר' הנאת תשמיש עלי והוא לא היפר דתצא בלא כתובה משום היא נתנה אצבע ב"ש אבל אנן קי"ל הוא נותן אצבע ב"ש לכן אם לא היפר הוא חייב שכר הנקה ותימ' על חושן משפט /חלקת מחוקק/ שכתב אם לא היפר דהיא חייבת שכר הנקה ולית', ועיין בסוגי' ונשמע משם אם לא הפר לה לא אמרינן מסני סני אותה אף על גב דאית לה צער כשאינה מניקה ואם הולד מכיר אותה ואיכ' סכנה בדבר צ"ע אם הנדר חל:
(ב) שומעים לה: מפני צער דידה שחלב מצער אותה אם יש לה הרבה חלב כ"כ רש"י והרמב"ם כתב הטעם דצער לה לפרוש מבנה ונ"מ אם תרצה להניק בן חברתה א"י הבעל לעכב לפרש"י ועיין סימן פ' ועיין באורח חיים סימן ש"ה שם מבואר דמותר לומר לעכו"ם לחלוב הבהמה מפני צער בעל חי שהחלב מצער אותה וע"כ צ"ל כאן הרמב"ם מודה דאית לה צער מחמת החלב אלא כוונתו אפילו אם הבעל נותן לה תינוק אחר להניק מ"מ אית לה צער לפרוש מבנה:
כופין אותה כו' דהנדר) אינו חל שהרי חייבת להניקו עד כ"ד חודש:
(א) להניק וכו': היינו שאסרה הנאת הנקה עליו אז אין הנדר חל דהא היא חייב' להניק כשהיא ענייה ולא הכניסה לו שתי שפחו'. אבל אם היא הכניסה לו ב' שפחו' אינה חייב' להניק חל הנדר. ואם אסרה הנאת הנקה עליה חל הנדר אפי' אם היא ענייה. ואם אמרה איני ניזוני' ואיני עושה ע"ל סי' פ'. ואם הבעל אינו רוצה לזון אותה דאז הדין דכופין אותו שיתן לה מזונו' או שיגרש אותה. נראה בינו לבינו אינה חייבת לעשו' שום מלאכה ואינה חייבת להניק. ואם אמרה הנאת הנקה עלי דחל הנדר כמ"ש והוא לא הפר והיה יוכל להפר אין שום חיוב עליה כיון שהוא לא הפר. וקי"ל דהוא נותן אצבע בין שיניה והוא חייב שכר הנקה. ואם הולד מכיר אותה ואיכ' סכנה בדבר צ"ע אם הנדר חל ב"ש ע"ש.