שולחן ערוך אבן העזר ע ט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ע · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
הבעל שאמר לאשתו בשעה שהלך: טלי מעשה ידיך למזונותיך, ושתקה, אין לה מזונות:
מפרשים
(לג) ושתקה אין לה מזונו': ששתיקת' היא קבלה אבל אם מחתה ואמרה איני רוצה ובאין מספיקין מעשה ידיה למזונותיה רשאי למחות דהא ק"ל מזוני עיקר וכמו שנתבאר בסי' שלפני זה סעי' ד':
(ל) ושתקה: כבר כתבתי בסי' ס"ט בשם רש"י והג"מ והמרדכי דאי"ל צאי מ"י למזונות אפילו אם ספקה לה אא"כ כשהיא מרוצה וכ"נ דס"ל להרמב"ן כן וע' במגיד פי"ב וכן נ' דהרא"ש והטור ס"ל כן וכן אית' בבעה"ת שער ס"ה בשם הרמב"ן דכתב אם מכריז שלא ילוה לה שום אדם הוי כאלו אמר לה צאי מ"י ונתרצית והא דהקשה תו' בסוגי' זו אם היא קטנה נימרו לה הב"ד צאי מ"י למזונות אין לדייק די"ל לה בע"כ צאי די"ל דכוונת תו' הוא נימרו לה הב"ד שמא תתרצה ואם לא תתרצה תדע דצריכה ליתן ליד הב"ד מ"י, אף על גב דק"ל כשאומר צאי מ"י יכול להדירה מהנאה כמ"ש בטור בסי' ע"ב וביורה דעה סי' רל"ה היינו שאמר מרצונה צאי תו יכול להדירה אף על גב דאין מספיק לה לדברים קטנים וכן צ"ל לדעת רש"י דכתב להדי' ר"פ שני דייני דאי"ל בע"כ צאי מ"י ובר"פ המדיר מבואר כשאמר צאי מ"י יכול להדירה:
(כד) מזונות: ואפי' אם ספקה לה מעשה ידיה למזונותיה א"י לומר לה צאי מ"י למזונותיך אא"כ כשהיא מרוצה או ששתקה דהוי קבלה ב"ש.