שולחן ערוך אבן העזר עד ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · עד · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
נדרה היא שלא תתקשט, או שאמרה: קונם תשמישך עלי אם אתקשט, ושמע ולא הפר לה, יוציא ויתן כתובה.
- ועין עוד חלוקי דינים אלו ביורה דעה סימן רל"ה:
מפרשים
(ח) נדרה היא שלא תתקשט: לדעת הרמב"ם כל שנדרה היא הברירה בידו אם אומר לא איכפת לי במה שנדרה תשב תחתיו ואם אומר אי אפשר באשה נדרני' יוציא ויתן כתובה וכ"כ הטור בשמו לעיל בסי' ע"ב והר"ן נחלק עליו ועיין מזה ביורה דעה סי' רל"ה ואין להקשו' דהא בכל אשה הברירה ביד הבעל ואכתי לא ידענו שהאיש מוציא לרצונו י"ל דקמ"ל דאינה יוצאת בלא כתובה ואינו יכול לומר אי אפשי באשה נדרנית דהא בידו להפר וכ"כ הרמב"ם סוף פי"ב מה"א:
(ג) נדרה היא שלא תתקשט: ע' ביורה דעה סי' רל"ד לכ"ע הבעל יכול להיפר או משום נדר עינוי נפש או משום דברים שבינו לבינה א"כ כשלא היפר אמרי' מסני סני אותה וחייב לגרשה מיד אפי' נדרה שלא תתקשט לעולם ואסורה להתקשט אף אחר הגירושין מ"מ תצא משום דסני אותה לפ"ז שפיר כללם יחד שני דינים אלו בין שתלאו בתשמיש ובין שנדרה סתם תצא מיד משום מסני סני אותה ובשניהם שייך מסני סני אף כשלא תלאו הנדר בתשמיש אלא בפרישה כתב דלא אמרי' מסני סני אלא כשתלאו בתשמיש משו"ה כתב אלו שני דינים אינו שוה אלא שתלאו בתשמיש אז תצא מיד אפי' בנדרה לעולם ואסורה אחר הגט משום מסני סני אבל כשלא תלאו בתשמיש אז לא אמרי' מסני סני אז לא תצא אא"כ כשהיא מותר בקישוט אחר הגט וכתב נמי הא דכתב הרמב"ם ס"פ י"ג כשנדרה מפירות וקיים לה הברירה בידו לומר א"א לי באשה נדרנית ויוצי' ויתן הכתובה או תשב עמו ותהא אסורה בפירות היינו דוק' כשלא תלאו בתשמיש אז לא אמרי' מסני סני בזה כתב הרמב"ם כהנ"ל אבל כשתלאו בתשמיש ס"ל הרמב"ם ג"כ מסני סני ותצא מיד בע"כ ואנ"ל דא"כ לא הוי הרמב"ם שתיק לכתוב הדין מה שמפורש בש"ס מסני סני גם הר"ן כתב להדי' דאמרי' מסני סני אפי' לא תלאו בתשמיש וכ"כ בט"ז שם והש"ך כתב כדעת הפרישה ומ"ש הרמב"ם אם נדרה מן הפירות הברירה בידו וכו' לפ"ז מה דתני' במתני' יוצי' ויתן הכתובה היינו אם רצונו לגרש קשה מה קמ"ל אטו לא ידעינן דאיש יכול לגרש את אשתו בע"כ וח"מ תירץ דקמ"ל דחייב ליתן לה הכתובה אף על גב דנדרנית היא מ"מ חייב ליתן הכתובה כיון דהוא לא היפר לה, ותימ' איך מתרץ פלוגתת רבי יהודה שאמר בישראל יום א' יקיים וכו' אטו אם רצונו לגרש אותה מיד א"י לגרשה ואפשר לתרץ אליבא דהרמב"ם דקמ"ל אפי' בזיוג א' ליכא איסור אלא אכתי צ"ע מה הקשה ותתקשט ותיאסר לב"ש וכו' מה ראיה מפלוגתא ב"ש וב"ה דפליג אם הוא נדר אבל אם היא נדרה י"ל א"א באשה נדרנית ויכול לגרשה מיד והט"ז כתב דהרמב"ם ס"ל היא נתנה אצבע ב"ש ואין נראה דא"כ למה יתן לה הכתובה:
(ד) קונם תשמישך עלי: אבל אם אמר הנאת תשמישי עליך לא מתסרא דהא משועבד לה ועיין סי' ע"ז:
(ה) יוציא: היינו מיד משום דנדרה סתם אם עני' נדרה על קישוט שנה א' דיכולה לסבול לשיטת הרמב"ם ותלאה בתשמיש אז לא אמרינן לכ"ע מסני סני כי מה שיכולה לסבול ותלאה בתשמיש וקיים לא אמרי' מסני סני כמו בנדרה שלא תלך לבית אביה חדש א' ותלאה בתשמיש כן הוא בכל הנדרים וכ"כ בהג"א אם נדרה מתשמיש שבת אחד וקיים לה לא אמרי' מסני סני משום דיכולה לסבול, ואם אמרה יאסר עלי הנאת תשמיש שבת א' אם תתקשט /אתקשט/ וקיים לה אף על גב קישוט אינו יכול לסבול מ"מ יכולה לסבול הנדר וכן כתב ב"ח וכן להיפוך אם נדרה על פירות אשר אינו יכול לסבול אפי' יום אחד כמ"ש בתו' והתנאי היה אם אשמש שבת אחד אף על גב הנדר אינו יכול לסבול מ"מ התנאי יכולה לקיים: