שולחן ערוך אבן העזר לד א
שולחן ערוך אבן העזר · לד · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כל המקדש אשה, בין על ידי עצמו בין על ידי שליח, מברך (הוא או השליח (טור), ויש אומרים דאחר מברך, (סמ"ג והגהות מימוני) וכן נוהגין) "אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות, ואסר לנו הארוסות, והתיר לנו הנשואות [לנו] על ידי חופה בקדושין, ברוך אתה ה' מקדש ישראל".
ויש אומרים נוסח הברכה בלשון אחר, כי אומרים: "והתיר לנו הנשואות על ידי חופה וקדושין" (טור), וחותם: "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקדושין" (כן כתב הרא"ש) וכן נוהגים במדינות אלו.
ואחר שיגמור הברכה, יקדש:
מפרשים
(א) והתיר לנו הנשואות ע"י חופה: רבינו תם הגיה הנשואות לנו וכן נוהגים המדקדקים וכן הוא בב"ח ע"פ קבלת רבותיו:
(ב) ע"י חופה וקידושין: בספר העיטור כתב שעיקר הנוסח' בקדושין רק שהדייקנים קוראים הבי"ת רפה מפני שהיא סמוכה לאות ה' והסופרים טעו וכתבו וקדושין בוי"ו:
(ג) ואחר שיגמור הברכה יקדש: כלו' לכתחילה הוא עיקר המצו' לברך עובר לעשייתן לאפוקי קצת פוסקים דס"ל דלכתחלה מברכין אחר שקידש וע"ז כתב הרא"ש בתשובה שטועים הם אבל אם שכח ולא בירך קודם אירוסין יש לברך אחר שקידש ובפרט לפי המנהג שלנו שאחר מברך ולא החתן ועיין בהג"ה מיימון סוף פ"ג מה"א:
(א) ע"י שליח: דכתיב ויברכו את רבקה ואליעזר הי' שליח, תו':
(ב) דאחר מברך: שלא לבייש מי שא"י לברך ואם ליכ' אחר יברך החתן, פרישה:
(ג) והתיר לנו הנשואות לנו: כ"כ כל האחרונים:
(ד) ואחר שיגמור: לדעת כמה פוסקים מקדש קודם הברכה כי שמא תחזור ולא תרצ' לקבל הקידושין ואנן קי"ל לכתחלה יברך קודם הקידושין כדי שיהיה עובר לעשי' אבל בדיעבד יכול לברך אחר הקידושין:
וכן נוהגין כתב רש"ל הטעם שאין החתן מברך שלא לבייש מי שאינו יודע וכן בקריאת התורה ג"כ אין העולה קור' אלא הש"ץ משום האי טעמא עכ"ל:
וצונו על העריות הב"י בשם הר"ן הקשה האיך מצינו ברכה כזו שמברכין על האיסור והלא אין מברכין שאסר לנו אבר מן החי והתיר לנו השחוט וכו' ותירץ דאין ברכה זו ברכת המצות ממש כו' דאין לברך וצונו על הקידושין שאין כאן גמר המצוה שהרי עדיין מחוסר כניסה לחופה ובשעת חופה אין לברך כיון שכבר קידש וכשבא לקדש ולכנס בפעם אחת לא ראוי לתקן לו ברכ' בפ"ע אלא הברכה היא על קדושת ישראל וכו' והאריך בזה ע"ש ול"נ בדרך אחרת אחר שנדקדק עוד בנוסח והתיר לנו הנשואות מה צריך שבח על ההיתר וא"כ נצטרך שבח על כל דבר שהוא מותר ותו מהי תיתי לאיסור איש באשתו ונ"ל לתרץ בדרך זה דמצינו שדרשו רז"ל על פסוק ברכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו דהיינו על העריות שנאסרו להם וכדי להורות שאנחנו אינם כמוהם להיות מצטערי' על איסור זה אלא אדרבא אנו מודים ומשבחים על שזכינו לקדושה זו ולא צער לנו בזה ואמר אח"כ דרך לא זו אף זו דלא מבעי' שאין אנו מצטערים על איסור עריות שהרי דבר זו אפי' באומות מחזיקין איסור בהם אלא אפי' בארוסות שלנו אסרת עלינו אפ"ה אין אנו מצטערים ולא עוד אלא אפי' בנשואות שלנו שאין מותרין אלא ע"י חופה וקידושין דהיינו בתרתי קדוש' אבל בחדא מהם לא סגי וזה נחשב חלילה יותר לצער ואנחנו אין מצערין בזה אלא אדרבה אנו משבחים אותך ע"ז שהקדשתנו בזה נמצא שמה שאומרים והתיר לנו כו' אין הכונה על ההיתר אלא על הדיוק שלא הותר לנו אלא דווקא ע"י שני קדושות ואגב נזכיר מ"ט באמת בכו העם למשפחותיו ועל איסור עריות טפי משאר איסורים נ"ל כיון שהורגלו בהם יעקב אבינו נשא ב' אחיות מסתמא היה רבים מישראל שעשו כן וקשה הפרישה מאשה שנשא ע"כ היה להם לצער גדול כמא שמצינו בימי עזרא בשע' שהבדיל את ישראל מן בנות נכרים שנשאו:
הנשואות ע"י חופה הר"ן כתב בפ"ק שר"ת הגי' והתיר לנו הנשואות לנו וכתב רש"ל וכן אני נוהג ולעד"ג שעיקר הטעם בהך לנו פעם שנית דלא לשתמע שכל הנשואות מותרות לכל א' ודבר זה לא נתקן באמירת לנו פעם שנית ומצאתי למהר"ל מפראג שאמר את הנשואות על ידי חופה וקידושין בנשימה אחת ולא להפסיק ביניהם ונר' עוד דאין חשש באמירת לנו פעם א' דהא איתא בפסוק ובנותיהם נקח לנו לנשים והיינו ודאי שכל א' ישא אחת ממילא יהיה ע"י חופה כו' דבוק להנשואות והכונה דאין הנשואות מותרים אלא ע"י חופה פי' למי שהיה לו חופה עמה ולא אחר וכנ"ל:
חופה וקידושין בעיטור כתב שעיקר הנוסחא בקידושין בי"ת אלא שהמדקדקים קראו לאות' בי"ת רפה כדרך הו"ו סמוך לבג"ד כפ"ת טעו השומעים וסברו שאמרו וקדושין בוי"ו והוכרח לזה מדהזכיר חופה קודם לקדושין ובאמת קדמו הקידושין תחלה ואם אומר בקידושין ניחא דהיינו חופה ע"י קידושין שהיו תחלה וממילא עכשיו שהקידושין תחת החופה א"צ לזה:
(א) שליח: דכתיב ויברכו את רבקה ואליעזר היה שליח תוס' דכתובות דף ז' ע"ב.
(ב) מברך: שלא לבייש מי שא"י לברך ואי ליכא אחר יברך החתן פרישה.
(ג) והתיר לנו הנשואות: צ"ל הנשואות לנו כ"כ כל האחרונים.
(ד) חופה וקדושין: עיין ח"מ מה שמביא בשם העיטור וכ"כ בה"י ע"ש.
(ה) יקדש: לדעת כמה פוסקים מקדש קודם הברכה כי שמא תחזור ולא תרצה לקבל הקידושין ואנן קי"ל לכתחלה יברך קודם הקדושין כדי שיהיה עובר לעשייתן אבל בדיעבד יוכל לברך אחר הקדושין ב"ש.