חלקת מחוקק על אבן העזר לד
סעיף א
עריכה(א) והתיר לנו הנשואות ע"י חופה: רבינו תם הגיה הנשואות לנו וכן נוהגים המדקדקים וכן הוא בב"ח ע"פ קבלת רבותיו:
(ב) ע"י חופה וקידושין: בספר העיטור כתב שעיקר הנוסח' בקדושין רק שהדייקנים קוראים הבי"ת רפה מפני שהיא סמוכה לאות ה' והסופרים טעו וכתבו וקדושין בוי"ו:
(ג) ואחר שיגמור הברכה יקדש: כלו' לכתחילה הוא עיקר המצו' לברך עובר לעשייתן לאפוקי קצת פוסקים דס"ל דלכתחלה מברכין אחר שקידש וע"ז כתב הרא"ש בתשובה שטועים הם אבל אם שכח ולא בירך קודם אירוסין יש לברך אחר שקידש ובפרט לפי המנהג שלנו שאחר מברך ולא החתן ועיין בהג"ה מיימון סוף פ"ג מה"א:
סעיף ג
עריכה(ד) אפילו קידש אשה מזמן ארוך: כלומר ולא בירך אז בשעת הקידושין:
(ה) י"א דחוזרין ומברכין תחת החופה: היינו במקום דכ"ע מקדשין תחת החופה והיא רוצה ג"כ לקדש פעם שנית מפני הרואים וע"כ צריך לברך ג"כ בלא שם מפני הרואים אף ע"פ שכבר יצא ידי ברכה בשעת קדושין הראשונים:
(ו) בלא הזכרת שם: משמע אבל מלכות מזכירין ובדוכתי אחריתי אמרינן טוב לברך בלא שם ומלכות:
סעיף ד
עריכה(ז) צריכים עשרה לכתחלה: כלומר מלבד שני עידי קדושין צריך עוד שמונה אנשים אף קרובים להיות אצל הברכה: