שולחן ערוך אבן העזר כו ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · כו · ד
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
האשה מתקדשת בשלשה דרכים: בכסף או בשטר או בביאה, מן התורה. אבל חכמים אסרו לקדש בביאה משום פריצות, ואם עבר וקידש בביאה מכין אותו מכת מרדות והיא מקודשת. ואפילו קדשה בכסף או בשטר, אם לא שידך תחלה או שקידש בשוק, מכין אותו מכת מרדות והיא מקודשת:
- הגה: וי״א שאין מכין אם קידש בכסף או בשטר, אפי׳ בשוק ובלא שידוכין (טור בשם הרא״ש). ולא ראיתי ממי שהכו מי שקדש בלא שידוכין:
מפרשים
(ד) מן התורה: כתב הרמב"ם רה"א כסף הוא מד"ס וכתב המגיד ובכסף משנה מדאורייתא הוא אלא כל דבר שאינו מפורש בתורה נקרא ד"ס אבל דינו כדין התורה ועיין סי' מ"ב ועיין פ"ד ה"א:
(ה) טור בשם הרא"ש: כ"פ הרא"ש בפ' ר"ג והב"י הביא דבריו בסי' קל"ד ובסי' זה אשתמטא ליה לכן כתב דאינו מוכרח דהרא"ש ס"ל כן:
(ג) מן התורה: הרמב"ם ריש ה"א כתב כסף הוא מדרבנן. וכתב ה"ה וכ"מ מדאוריי' הוא אלא כל דבר שאינו מפורש בתורה נק' ד"ס אבל דינו כדין תורה ועפ"ד מה"א.
(ד) או שקידש: אשה שנתקדשה בלילה ספק אם הם קידושין הרא"ם ח"ב סי' ל"ה. וכ' כנה"ג ופה היה מנהג קבוע לקדש בלילה ובטלתי המנהג ע"ש.
(ה) מכין: ז"ד הרא"ש. עב"י שכתב ואינו מוכרח בדבריו דהא אפשר דסמכו וליה לא ס"ל כו'. ואישתמיט' ליה דברי הרא"ש בפרק ר"ג דכתב שם בהדי' והאידנ' נהוג עלמ' כנהרדעי וכו' דבשל סופרים הלך אחר המיקל ע"ש וכ"כ הב"י בשמו סי' קל"ד ע"ש עיין פרישה מה שהקשה וע' בה"י.