שולחן ערוך אבן העזר כב יז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אסור לת"ח לשכון בחצר שיש בו אלמנה, אפילו אינו מתייחד עמה, מפני החשד, אא"כ אשתו עמו:

מפרשים

 

(יט) אפילו אינו מתיחד עמה:    בגמרא בע"ז אמרו לא תשרי בר בי רב באושפיזא וכתב הראב"ד דמשמעו' הל' שלא יתאכסן עמה בביתה אבל המ"מ הביא ראיה שמותר להתאכסן דרך ארעי כל זמן שאין שם יחוד ואין אסור רק דירת קבע בחצירה אפילו שלא בביתה ממש:
 

(יח) אסור לתלמיד חכם:    כן כתב הרמב"ם אבל הראב"ד ס"ל דוקא להתאכסן אצלה אסור אבל לדור בחצר מותר ולהרמב"ם מותר להתאכסן ואסור לדור עמה בקביעות והתאכסן דאסור לראב"ד היינו כשאוכל משלה אבל אם משלם לה מותר כ"כ בט"ז:
 

(י) בחצר שיש בה אלמנה הרמב"ם כ"כ ולמדו מהא דאמרינן בפ' א"נ האי ארמלת' לא תרבי כלב' ולא תשרי בר בי רב באושפיז' וכתב הראב"ד על הרמ"ם שכתב דת"ח לא ידור בחצר כו' הפריז על מידותיו שלא אמרו חכמים אלא שלא יתאכסן עמה וכתב המ"מ שאפשר שהרמב"ם סובר שהתאכסנו שהוא דרך מקר' כ"מ שאין שם יחוד מותר כדמשמע בכיצ' מעברין דאריב"ל פעם א' נתאכסנתי אצל אלמנה אחת אבל לא אמרו אלא דירה שהוא קבע והוא בחצר א' עכ"ל ז"ל דהרמב"ם דייק לישנא דלא תשרה מורה על קביעות כמו לשון שכינה שרויה ביניהם משום הכי כתב לא ידור דהיינו דרך קביעות דוק' אבל לא אמרן אלא דירה שהוא קבע והוא בחצר א' עכ"ל ז"ל דהרמב"ם דייק לישנא דלא תשרה מורה על קביעות כמו לשון שכינה שרויה ביניהם משום הכי כתב לא ידור דהיינו דרך קביעות דוק' אבל לא דרך מקרה כיון שאין כאן יחוד ודאי אלא חשש שמא יבא לידי יחוד והראב"ד דייק לשון אושפיזה פי' דהיא תתן לו מקום לכבדו ולהאכילו משלה דרך קירוב הכנסת אורחים אבל לדירה שיש לו משלו ואין צריך לה אין בזה קירוב כלל ול"ק מההי' דר' יהושע שנתאכסן אצל אלמנה (דזה) היה בדרך שאכל ושתה משלו ושילם שכר הפונדקי כנהוג בבית הפונדקי ואין כאן קירוב אצלה דזהו דרך מחיית' עם כל אדם ומ"מ נ"ל שתוספ' לא ס"ל כן שהרי כתבו שם על לא תרבי כלב' שזהו חומרא בעלמא דלא חשדו ישראל על הבהמה וא"כ גם מ"ש על לא תשרי בר בי רב ג"כ חומרא בעלמא היא זו דאל"כ הוה זו ואצ"ל זו דתחילה זכר החומרא בעלמא ואח"כ הדין ותו דשם בגמרא משוה אותה דקאמר בשלמ' בר בי רב כו' ועפ"ז נ"ל דאין להרהר עכשיו במה שדרין אפילו ת"ח בחצר שיש אלמנה וכ"ש (בהגדות בלב) (אפשר דצ"ל בהלנה בלבד) בבית אלמנה שיש לסמוך על התוס':
 

(יא) בחצר:    כ"כ הרמב"ם. והראב"ד ס"ל דוק' להתאכסן אצלה אסור אבל לדור בחצר מותר. ולהרמב"ם מותר להתאכסן ואסור לדור עמה בקביעות. והמתאכסן דאסור לראב"ד היינו כשאוכל משלה אבל אם משלם לה מותר כ"כ ט"ז ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש