שולחן ערוך אבן העזר כב ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אשה שבעלה בעיר אין חוששין להתייחד עמה, מפני שאימת בעלה עליה. ואם היה זה גס בה, כגון שגדלה עמו או שהיא קרובתו, או אם קינא לה בעלה עם זה, לא יתייחד עמה אף על פי שבעלה בעיר:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(יב) אשה שבעלה בעיר אין חוששין:    עיין ברש"י בקדושין דף פ"א ע"א ובתו' בד"ה בעלה בעיר אין וכו' מה שנחלקו אם אפי' לכתחלה שרי או דוקא בדיעבד ועיין בב"ח:
 

בית שמואל

(יב) אשה שבעלה בעיר אין חוששין:    היינו כשיטת תוס' דליכא איסור ולרש"י אסור ואין לוקין:
 

ט"ז - טורי זהב

(ז) אין חוששין להתייחד כו' רש"י פי' בגמרא וז"ל אין חוששין למה משום יחוד להלקות' דמסתפי מבעל השת' אתי וכתבו התו' דמשמע איסורא איכא אם כן קשה (מאי פריך בסמוך) ממעשה דרב ביבי שלא רצה לייחד עם האשה בעלת הבית והיה לה בעל ומשנינן שאני התם שהיה שושבינו שלו וגס בה ולדברי רש"י לא פריך מידי דהא עכ"פ יש איסור בזה (ונראה לפרש אין חוששין כלל משום יחוד אפי' איסורא ליכא עכ"ל) והא דקטי (רש"י) להלקותו לא למידק דאיסור יש דודאי לא מצינו חילוק בין איסור למלקות דבכ"מ שיש איסור יש מלקות חוץ מאשת איש כמ"ש סעיף ב' ורש"י כאן בא לתקן של"ת דמיירי כאן מן איסור אשה על בעלה דכן משמע דלכאורה לשון אין חוששין הלשון קאי על הב"ד ועז"ק דהא בכל אדם אין אוסרים על היחוד לכך פי' דכאן לא קאי רק על המלקות לא על איסור על בעלה אלא דק' מאי רבותא דבעלה בעיר הא אפי' באין בעלה בעיר אין מלקין על היחוד להוציא לעז על בניה ונר' לתרץ כיון שהטעם משו הוצאת לעז א"כ אין פטור אלא כשיש לה בנים אבל באין לה בנים מלקין אותו כמו שמצינו חילוק בין יש בנים או לא בסי' י"א וא"כ נתרץ זה דהכא מיירי באין לה בנים וראוי להלקותו ואפ"ה כשבעלה בעיר אין לוקין ומו"ח ז"ל חילק בין לוקין את שנים או לוקין אותו לבד ולא ידענא שום חילוק בזה דודאי במקום שלוקין לוקין את שניהם דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה:
 

באר היטב

(ח) חוששין:    ולתוס' ליכ' איסור. ולרש"י אסור ואין לוקין. עיין ב"ח.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש