שולחן ערוך אבן העזר יט א
שולחן ערוך אבן העזר · יט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
מי שהוחזק בשאר בשר, דנין על פי חזקה זו אף על פי שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב, ומלקין וחונקין וסוקלין על חזקה זו:
מפרשים
(א) דנין ע"פ חזקה זו: הרמב"ם פ"א מהא"ב דין כ' סיים בלשונו ראיה לדין זה מה שדנה תורה במקלל אביו ומכה אביו שיומת ומנין לנו ראיה ברורה שזה אביו אלא בחזקה כך שאר קרובים בחזקה וכתב המ"מ שראיה זו מפורשת בירושלמי:
(ב) ומלקין וחונקין וסוקלין וכו': נראה דה"ה דנאסרת על הכהן משום זונה וכ"ש הוא מדיני נפשות:
(א) דנין ע"פ חזקה: הרמב"ם כתב ראיה לזה מה שדנה התורה מקלל אביו ומכה אביו יומת וא"י שזהו אביו אלא מחמת החזקה ולכאורה קשה למה לא יליף בש"ס ריש חולין מזה דאזלינן בתר החזקה ור"ס קמ"ט הבאתי פלוגת' אם נשא אותה ס"ל לכמה פוסקים דהוי כאילו ראינו שבעל אותה ולכאורה משמע דרמב"ם לא ס"ל כן דאל"כ מנ"ל להבי' ראיה מן מקלל או מכה אביו דלמא נשא אותה לפנינו מזה ידוע לנו שהוא בעלה ואז אמרי' רוב בעילות מבעל אבל חזקה לא אמרינן, ומהרי"ק בתשובה סי' פ"ז מחלק בדינים אלו וכתב לענין מלקות אזלינן אחר החזקה בלא ראיה אבל לענין דיני נפשות בעינן ראיה עם חזקה כגון שנוהג עמה כאיש עם אשתו או בנה כרוך אחריה ולכאורה לא משמע כן מהרמב"ם והטור:
(א) חזקה: עיין ברמב"ם פ"א מהא"ב דין כ'. מ"ש הב"ש למה לא יליף הש"ס מזה דאזלינן בתר החזקה ע"ש. לא ק"מ לפי מ"ש התוספת שם ד"ה ודילמ' אדנפיק וכו'. התינח היכא דליכא ריעות' וכו'. א"כ אי ילפינן ממכה אביו היה נשאר לנו קושית התוספ' דילמ' היכא דליכ' ריעות'. דאז לא שייך תירץ של תוס' עיין שם. ודברי בה"י בכאן המה קשים להולמן ע"ש. רק את זה יוכל להקשות מנ"ל לרב מרי דאזלינן בתר רובא דדילמא לאו אביו הוא משום חזקה כסברת הרמב"ם וכמו שהקשה תוספת שם ודו"ק. עיין הרדב"ז ח"א סי' רמ"ה בבאר שבע דף קי"ו וקי"ט.
(ב) וסוקלין: וה"ה דנאסרת על הכהן משום זונה וכ"ש הוא מדיני נפשות ח"מ.