באר היטב על אבן העזר יט
סעיף א עריכה
(א) חזקה: עיין ברמב"ם פ"א מהא"ב דין כ'. מ"ש הב"ש למה לא יליף הש"ס מזה דאזלינן בתר החזקה ע"ש. לא ק"מ לפי מ"ש התוספת שם ד"ה ודילמ' אדנפיק וכו'. התינח היכא דליכא ריעות' וכו'. א"כ אי ילפינן ממכה אביו היה נשאר לנו קושית התוספ' דילמ' היכא דליכ' ריעות'. דאז לא שייך תירץ של תוס' עיין שם. ודברי בה"י בכאן המה קשים להולמן ע"ש. רק את זה יוכל להקשות מנ"ל לרב מרי דאזלינן בתר רובא דדילמא לאו אביו הוא משום חזקה כסברת הרמב"ם וכמו שהקשה תוספת שם ודו"ק. עיין הרדב"ז ח"א סי' רמ"ה בבאר שבע דף קי"ו וקי"ט.
(ב) וסוקלין: וה"ה דנאסרת על הכהן משום זונה וכ"ש הוא מדיני נפשות ח"מ.
סעיף ב עריכה
(ג) יום: כתב ב"ח דוקא לחייב איש אחר הבא עליה בעינן ל' יום משום דקודם ל' יוכל לומר דלא היה יודע דהיא אשתו. אבל אחד שאמר על אשה א' שהיא אחותו ובא עליה חייב אפי' תוך ל' יום. וח"מ וט"ז השיגו על הב"ח וכתבו דקודם ל' יום מהני אמתל' שאומר. וכן אשה שאמרה שהיא נדה ושמשה עם בעלה תוך ל' יום מהני אמתלא שלה אבל אם אמרה כל ל' יום שהיא נדה ואח"כ שמשה לא מהני אמתלא. אבל אם לבשה בגדי נדותה לא מהני אמתלא אפי' תוך ל' יום הואיל ועשתה מעשה. כתב הח"מ אם אמרה שזו הוא בעלה וזנתה עם אחר אסורה ע"ז אפי' תוך ל"י דדוקא לענין מיתה בעי שלשים יום אבל לאוסרה על בעלה לא בעי כולי האי. וכתב בית שמואל גם בזה מהני אמתלא תוך ל' יום אם לא ראינו שנוהג עמה כאיש עם אשתו.