שולחן ערוך אבן העזר ח ג
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
לויים וישראלים וחללים גרים ועבדים משוחררים מותרים לבוא זה בזה, והגר והמשוחרר שנשא לויה או ישראלית או חללה הרי הבן ישראלי. וישראלי או לוי או חלל שנשא גיורת או משוחררת, הוולד הולך אחר הזכר:
מפרשים
חלקת מחוקק
(א) הרי הבן ישראלי: לעיל סי' ד' ס"ק כ"ג כתבתי שהר"ן הקשה למה לא נאמר שהולד הולך אחר הזכר ויהי' גר ומותר בממזרת וכן הוא בתוספות (בקדושין ד ע"ד בד"ה והרי גר דמותר בכהנת):
בית שמואל
(ב) הרי הבן ישראלי: וכ"כ הרמב"ם והטור ס"ל ג"כ כוותיה כמ"ש בסי' ד' אף על גב דיש קידושין ואין עבירה וה"ל להולך אחר הזכר והוא גר ומותר בממזרת לא אמרינן כן כמ"ש בסימן ד' ע"ש, והטור כתב הולד הולך אחר הזכר אף על גב דס"ל הולד ישראל ואסור בממזרת מ"מ נ"מ דהולכים אחר הזכר והוא גר לענין אם הוא כשר להיות דיין לחליצה כמ"ש בסי' קס"ט כ"כ מהרש"ל וב"ח:
ט"ז - טורי זהב
הרי בן ישראלי בטור כתב וגר משוחרר שנשא לויה או ישראל או חללה הולד הולך ג"כ אחר הזכר וכתב ב"י בחללה אשמעינן דאין הולד חלל אלא דהולד הלך אחר הזכר כדין ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה ובלויה אשמעינן שאין הולד לויה וישראלית כדי נסב' עכ"ל פי' דאי קמ"ל דמותר לישא ממזרת הא איתא בסי' ב' דאסור ואי משום בתו דאסור' לכהן הא איתא בסי' ז' בסופודשרי' לכתחלה ונ"ל דיש נ"מ לענין נר דמותר באשת אחיו מאב כמ"ש בי"ד סי' רס"ט א"כ קמ"ל כאן באם גר שנשא ישראלית הולד כאביו ויכול ליקח אשת אחיו מאב ואין לו דין ישראל ואם ישראל נשא גיורת קמ"ל דל"ת דהבן הוה גר כאמו וכקטן שנולד ויקח אחות אביו קמ"ל בזה דהוה כישראל אביו ומה שהקשה ב"י למה לא נקט הטור ג"כ שנשא כהנת נ"ל דלא צריך לזה בשלמא בלוי' קמ"ל דאם לוי נשא גיורת לא נפסל הלויות שלו מן הבן מחמת אמו ולומר דהוה ישראל אלא לוי וממילא ידענו (דבכהן הוה) צריך לומר דבכהנת לא הוה כהן כנ"ל:
באר היטב
(ב) ישראלי: הר"ן הקשה למה לא נאמר שהולד הולך אחר הזכר ויהיה גר ומותר בממזרת דהא יש קדושין ואין עבירה עיין ב"ש.