שולחן ערוך אבן העזר ז כ


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כהן שבא על ספק זונה או על ספק גרושה (שם) (או ספק חלוצה) (טור) הרי זו ספק חללה וולדה ספק חלל, ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראל: אינו אוכל בתרומה ואינו מטמא למתים, ונושא אשה הראויה לכהן, ואם אכל או נטמא או נשא גרושה – מכין אותו מכת מרדות, והוא הדין בחלל של דבריהם. אבל חלל של תורה הוודאי, הרי זו כזר ונושא גרושה ומטמא למתים, שנאמר: "אמור אל הכהנים בני אהרן", אע"פ שהם בני אהרן, עד שיהיו בכיהונם:

מפרשים

 

(כז) או ספק חלוצה:    לעיל סי' ו' מבואר דאם עבר ונשא ספק חלוצה א"צ להוציא וכאן מיירי לכתחלה שאסורה לכהן:

(כח) וה"ה בחלל של דבריהם:    אינו דומה לספק דכהן גמור הוא מן התורה ולוקה אם מטמא למתים רק דמחמירין עליו שלא לאכול בתרומה:
 

(מ) או ספק חלוצה:    כ"כ הטור והוא דהולד ספק חלל היינו לענין שנותנים עליו חומרי ישראל ואינו אוכל תרומה אבל אם נטמא לוקין מלקות ל"ט דהא מדאוריית' כהן הוא והמחבר השמיט זאת משום דמשמע ליה דהרמב"ם חולק ע"ז שכתב פי"ז אם נשא ספק חלוצה אין מוציאין ממנו והיא וולדה כשרה משמע דאין כלל ספק חלל וב"ח מחלק אם נשא אותה תקנו חז"ל דהא כשירים כדי שלא יוציא אותה משא"כ כשבא עליה בזנות וכצ"ל לדעת הג"ה זו לכן סתם בסימן ד' דלא תצא ממנו בנשא ספק חלוצה, ועיין במגיד רפי"ט דין ד' וכתב כל שאין מוציאין ממנו מכ"ש דאין הולד חלל ועיין סימן ו' מ"ש בקול חלוצה:

(מא) וה"ה בחלל של דבריהם:    כתב רש"י דלא קאי אלא לענין שאינו אוכל בתרומה אבל מלקין אותו מלקות מ' כיון דמדאוריית' כהן הוא:
 

וה"ה בחלל של דבריהם פי' לענין שלא ישא גרושה אבל במ"ש תחלה מכין אותו מכות מרדות כאן מלקין אותו מלקות גמור כי הוא ודאי כהן מן התורה רש"ל:
 

(מט) חללה:    ולעיל סי'(?) כתב דאם עבר ונשא ספק חלוצה א"צ להוצי' כתב ב"ח דלעיל איירי בנשא אותה תקנו חז"ל דהם כשרים. משא"כ כשבא עליה בזנות.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש