שולחן ערוך אבן העזר ד כח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ד · כח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
היו העם מרננים אחריה שזינתה עם ארוסה ועם אנשים אחרים, אף על פי שבא עליה הארוס בבית חמיו, הולד ספק ממזר, שכשם שהפקירה עצמה לארוס כך הפקירה עצמה לאחרים. ואם נבדקה ואמרה: לארוס נבעלתי, הולד כשר. (וכן אם ידוע שהארוס בא עליה, ולא יצא קול שזנתה מאחרים) (וכן משמע פרק אלמנה לכהן גדול הביאו הר"ן סוף פרק קמא דכתובות והמגיד משנה בפרק טו מהלכות איסורי ביאה):
מפרשים
חלקת מחוקק
(כט) הולד ספק ממזר: כבר כתב המגיד דהרמב"ם פסק לחומר' כלישנ' קמא דיבמות (הבאתי לעיל ס"ק כ"ה) אבל הרא"ש פסק בתשובה כלל פ"ב בשם ראבי"ה כלישנ' בתרא וכן נוטה דעת המגיד פ"ג מהלכות יבום:
בית שמואל
(מח) הולד ספק ממזר: היינו כלישנא קמא סוף פרק אלמנה לכ"ג כשהי' אינה בכאן לבדוק חיישינן לספק אא"כ בא עליה ולא דיימא מאחר מיהו הרא"ש והרשב"א בתשובות פסקו כלישנ' בתרא כשבא עליה אפילו דיימא מאחר כשר מיהו איירי דוקא בידוע שבא עליה או שהוא מודה ומ"ש שם בש"ס דיימא מיניה היינו ביאה כמ"ש בתוספות שם ובתשובו' רשב"א סי' תר"י ועיין בנ"י, וב"ח כתב דיימא מארוס וא"י אם בא עליה ולא דיימא מעלמא כשר הולד אפילו לא נבדקה והיינו כלישנא בתרא שם וא"י איך כ"כ בפשיטות על הטור דהא הטור פוסק כרמב"ם דפוסק כלישנא קמא, ועל הטור קשה איך פסק לא כהרא"ש:
(מט) שהפקירה: דלא שייך בארוס לומר רוב בעילות מארוס דלא שכיח אצלה כ"כ וכבר כתבתי לעיל מ"ש מרננים היינו קרוב לודאי וגרע יותר מקול:
באר היטב
(לח) לאחרים: דלא שייך בארוס לומר רוב בעילות מארוס דלא שכיח אצלה כ"כ.