שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קפא
ברשך אל המשכיל לרבי דוד ב"ר שמואל הלאיו נ"ע
שאלה קפא: שאלת ראובן ואשתו הלכו אצל שמעון והוליכו בידם קצת תכשיטין מנדוני' אשתו והלוה להם מעו' בשתי פעמים וגם זקף על המשכונו' חוב שהי' לו קודם לכן. עוד פעם אחר' הלוה לראובן מעו' על כלי האומנו' ומת ראובן ואח"כ מתו בניו והלכה האלמנה אצל שמעון שימכור המשכונו' ויטול חובו וכן עשה ומכר כלי נדונייתה וקבל כל הלואתו אף מה שהלוה על כלי האומנו' ונשארו כלי האומנו' בידו אחר שנפרע מכל מה שהלוה בין על התכשיטין בין על כלי האומנו'. ותבעה האלמנה כלי האומנו' לשמעון אחר שנפרע מהכל ולא רצה להחזירם כי אמר שהוא תופס אותם מפני מלוה ישנה וחשבונו' שהיו לו בינו ובין ראובן והאלמנה היא כופרת בזה ותובעת כלי האומנו' ההם מהו הדין בזה:
תשובה: האלמנה הזאת שהיא תובעת אלו המשכונו' אם מכח כתובה ונדונייא שיש לה על בעלה היא תובעתם הדין עמה לפי שכל נכסי שמעון מקרקעי ומטלטלי הכל הם משועבדים לכתובתה ואין לבעל חוב המאוחר ממנה לתפוס מה שהוא משועבד לה אפילו היו לבעל חוב ראיו' על חובו ואף אם תפס מוציאין מידו ונותנין לאשה דהא קיימא לן דבעל חוב מאוחר שקדם וגבה במה שיש לו דין קדימה מה שגבה לא גבה כדאי' בפ' מי שהיה נשוי (צ' ע"א). ובפ' מי שמת (קנ"ז) כדעת הגאונים ז"ל ומטלטלין אלו המשועבדין בכתובתה באגב ודקניתו ודאקנה יש להן דין קדימה וכיון שכן אפי' היו ראיו' לזה התופס מוציאין מידו ונותנין לאשה. וכ"ש שאם אין לו ראיו' שאין לו לתפוס מפני חשבונו' ישנים שבינו לבין בעלה ודבר זה ברור הוא ואפילו לא היתה היא קודמת לבעל חוב כיון שבשעה שמשכן לו אותן המשכונו' לא הזכיר שיש לו חוב עליו כי אם אותן מעו' שהלוה אותם על אותם המשכונו' ואותו חוב ישן שזקף עליו לא כל הימנו לומר עכשיו מלוה ישנה יש לי עליו: