פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

כלל מדעריכה

סימן אעריכה

וששאלת אשה שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר בפני בעלה אם צריכה גט מראשון להתירה לשני ועוד שאלת אשה שהיא בחזקת אשת איש ובאה היא ובעלה ואמרה גרשתני ונאבד גטי הוא אומר לא גרשתיך אם היא נאמנת לינשא לעלמא אפילו בלא גט שתי שאלות הללו אחת הן ודע שהיא נאמנת ומותרת לכל אדם בלא גט וכן מוכח ביבמות פ' האשה שלום (קטז) דתנן מי שיש קטטה בינו לבינה אר"י אמר שמואל באומרת גרשתני ופריך נהימנא מדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת ומדפריך בקטטה בינו לבינה נהימנא מדרב המננונא אלמא דהך דרב המנונא מהימנא נאמנות גמורה ומותרת לינשא בלא גט מדפריך שתהא נאמנת בקטטה בינו לבינה כמו בשלום בינו לבינה ואז היא נאמנת ומותרת לשוק בדיבורה כדתנן (יבמות קיד) האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאה ואמרה מת בעלי תנשא וכן בפ"ב דכתובות (כ"ג) מייתי הך דרב המנונא אמתניתין דקתני האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת והתם ודאי מהימנא לגמרי שהפה שאסר הוא הפה שהתיר וכן דרב המנונא מהימנא לגמרי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


סימן בעריכה

וששאלת אשה שהיתה בחזקת נשואה ונשאת לאחר ואין לה לא גט ולא עדות וראיה שנתגרשה מן הראשון ואומרת לו גרשתני כדי שתשאר עם השני אם היא נאמנת בכך או תצא מזה ומזה.


תשובה אם היה הראשון בעיר כשנשאת לשני מותרת לשני כיון שנשאת לו בפני בעלה דאמרינן בשילהי גטין (פ"ט) אמר רב הונא אשת איש שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר מקודשת וכדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ואם לא היה בעלה בעיר אסורה לשניהם דתנן בפ"ב דכתובות (כ"ב) האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיתה אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת וזו שהיתה בחזקת נשואה כיש עדים שהיתה אשת איש דמי ולא מהימנא לומר גרושה אני ואפילו אם הבעל הראשון בכאן עתה והיא אומרת לפניו גרשתני לא מהימנא והא דקאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת הני מילי קודם שנשאת לאחר אבל זו שכבר נשאת מעיזה ומעיזה שלא תעשה עצמה זונה הילכך תצא מזה ומזה.


סימן געריכה

שאלה ראובן שקדש אשה בפני עדים כשרים בקידושין הגונים מדעתה ושוב קבלה קידושין מאיש אחר.


תשובה יראה לי שאין חוששין לקידושי שני ומותרת לראשון כדאיתא בשלהי גטין (פ"ט) שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו והודיעוני מאי והעמידו הדבר על בוריו אילימא דאי דמגליא דקידושי קמא לאו קידושי מעליא מבטלינן קלא והא נהרדעא אתריה דשמואל הוא ובנהרדעא לא מבטלינן קלא אלא דאי איגליא מילתא דקידושי קמא קידושי מעליא הוו לא צריכה גט משני ופליגא אדרב הונא דאמר רב הונא אשה שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר מקודשת וכדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ואידך הני מילי בפניו אבל שלא בפניו מעיזה ומעיזה פניה כדי להחזיק מה שעשתה וכתב רש"י ז"ל דליתא דרב הונא אלא הלכה כשמואל דאי קדושי קמא קדושין מעליא הוו לא צריכה גט משני וכן כתב הרי"ף ז"ל כי הביא דברי שמואל ולא הביא דברי רב הונא וכן מוכיח בפ"ב דכתובות (כ"ג) דהלכה כרב המנונא דדוקא בפניו על מתניתין דהאשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיתה אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת ואם יש עדים שנשבית והיא אמרה טהורה אני אינה נאמנת ואם משנשאת באו עדים לא תצא ופליגי אמוראי בגמרא רבי אושעיא מתני לה ארישא פי' הא דקתני ואם משנשאת באו עדים לא תצא קאי אף ארישא דאשת איש רבה בר אבוה מתני לה דוקא אסיפא דבשבויה הקלו וקאמר לה דבדרב המנונא קמיפלגי דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת וכו' מאן דמתני לה ארישא אית ליה דרב המנונא כלומר אף על גב דרב המנונא לא אמר אלא בפניו אהני מיהא שלא בפניו היכא דנשאת כבר ואח"כ באו עדים דלא תצא ומאן דמתני לה אסיפא לית ליה דרב המנונא לא דכולי עלמא אית להו דרב המנונא והכא בהא קא מיפלגי מר סבר כי איתמר דרב המנונא בפניו אבל שלא בפניו נימא מעיזה פניה ולא מהימנא אפילו נשאת כבר תצא אף על פי שנשאת ע"פ בית דין ומר סבר אפילו שלא בפניו נמי לא מעיזה לענין זה שאת נשאת לא תצא ופסק רי"ף הלכתא כמאן דמתני לה אסיפא כי בהלכותיו כתב אותה על משנה דשבויה ולא על משנה דאשת איש וכן פסק רבינו חננאל ז"ל שלא בפניו אפי' בדיעבד נמי לא מהימנא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד דהלכות אישות אשת איש שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר בפני בעלה הרי זו מקודשת לפי שהאשה שאמרה לבעלה בפניו גרשתני נאמנת חזקה וכו' אבל אם קדשה שלא בפני בעלה אין קדושין תופסין בה עד שתביא ראיה שנתגרשה קודם שקבלה הקדושין דכל דבר שלא בפני בעלה מעיזה וכן עשה ר"ת ז"ל מעשה כאשר כתב רבינו שמשון ז"ל בסוף תוספות גטין וכן פסק רבינו מאיר הלוי זצ"ל והנראה בעיני כתבתי אשר בה"ר יחיאל זצ"ל.