פרק ד עריכה
והנה מדברי תוס' נראה דמחזיקין מאיסור לאיסור ע"ש פרק המדיר דף ע"ה, אמר רבא לא תימא ר' יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא כלל כו', דתניא אם בהרת קודם לשער לבן טמא אם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא, ור' יהושע אמר כיהה, מאי כיהה אמר רבה כיהה וטהור, וכתבו תוס' ז"ל, הקשה ר"ת מ"ט דרבנן דאמרי טמא אמאי לא אזלינן בתר חזקה, דהא בפ"ק דחולין מייתי מקרא דאזלינן בתר חזקה, ואומר ר"ת דהכא מיירי כשנזקק לטומאה שהיה בו נגע אחד שחין או מכוה קודם והיה מוחלט ממנו, וקודם שנטהר נולד בו ספק, ואחר שנטהר מן הראשון לא נשאר בו אלא ספק זה, והשתא מייתי שפיר דאזיל ר' יהושע בתר חזקה דגופא דהעמידנו בחזקת שלא היה בו נגע, אע"ג דאיכא חזקה דהעמידנה בחזקת טומאה כנגדו, וה"נ הוי אמרינן לעיל אי לאו חזקה דממונא עכ"ל, ומבואר מדבריהם דאית להו מחזיקין מאיסור לאיסור, דהא עכשיו כבר נטהר מטומאתו הראשונה.
אך מדברי הפוסקים נראה דאין מחזיקין מאיסור לאיסור, דהא בספק בשחיטה העלו רוב האחרונים דלא מהני ס"ס משום דלא מהני ספק ספיקא נגד חזקת איסור, ועיין ט"ז וש"ך יו"ד סי' ק"י, ואילו בספק טריפות אפילו אירע מחיים נמי מהני ס"ס, וכמבואר ברמ"א ביו"ד סי' נ"א בספק מחמת חולי ספק מחמת קוץ דמותר מטעם ס"ס, ואי נימא מחזיקין מאיסור לאיסור וכחזקה ודאית היא, וכמ"ש מוהרי"ט בהאי דירד לטהר מטומאת מת מפני שרגלים לדבר דאתי עלה בתורת חזקה ממש, א"כ אפילו בספק טריפות נמי לא ליהני ספק ספיקא כיון דמחזיקין מאיסור אמ"ה לאיסור טריפה.
מיהו נראה דאפילו נימא דמחזיקין מאיסור לאיסור וכשיטת ר"ת פרק המדיר, כיון דס"ל לר"ת דהא דכיהה וטהור אע"ג דאיכא חזקת טומאה ומשום דמחזיקין מטומאה לטומאה, אלא משום דחזקת הגוף אלים טפי מחזקת טומאה, וא"כ ה"ה בספק טריפות כל שהוא ספק השקול מוקמינן בחזקת הגוף, דספק טריפות ודאי הוי ספק בשינוי הגוף יותר ממומין דהוי חזקת הגוף, ולפ"ז מה שהעלה בד"מ במעשה דק"ק קראקא בספק השקול דאסור משום דמחזיקין מאיסור לאיסור ומשום דקיי"ל כאביי ורבא דלית להו חזקת היתר דאמר רבה, וכמ"ש הש"ך הובא בפ"א, מ"מ ראוי להתיר בספק השקול משום חזקת הגוף דעדיפא מחזקת איסור, וכמו דעדיף חזקת הגוף מחזקת טומאה, וטריפות לא גרע ממומין וכמ"ש.
אמנם נראה דתוס' חזרו מפירושם בפרק המדיר, דבנדה דף י"ט פירשו בו פירוש אחר ע"ש, וגם מדברי התוס' פרק אין צדין [ביצה כה. תוד"ה בחזקת] משמע דאין מחזיקין מאיסור לאיסור, מדהקשו על פירש"י דמפרש בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת חזקת אמ"ה, והקשו דאמ"ה תו לא הוי כיון דנשחטה, ואפילו מתה תו לא הוי אמ"ה ע"ש, ואי נימא מחזיקין מאיסור לאיסור, א"כ מחזקת איסור אמ"ה מחזיקין לאיסור נבילה, אלא ע"כ דתוס' סברי אין מחזיקין מאיסור לאיסור, ובנדה דף י"ט שם מפרשי פירוש אחר ע"ש.