פרק יד עריכה
כבר ביארנו בפרקים הקודמים דלא אמרו כשעת מציאתן אלא לחומר תרומה וקדשים, אבל בעלמא לא אזלינן בתר השתא אלא בתר חזקה דמעיקרא, ובפ"ב דגיטין דף י"ז איתמר מפני מה תיקנו זמן בגיטין ר' יוחנן אמר משום בת אחותו כו', א"ל אביי לרב יוסף שלשה גיטין פסולין ואם ניסת הולד כשר מה הועילו חכמים בתקנתן, אהני דלכתחילה לא תנשא, ופירש"י וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו לא כתבי לה ספרי הדיינים ולא חתמי עלה סהדי עכ"ל.
ובטור אה"ע סי' קכ"ז משום בת אחותו, שפעמים אדם נושא קרובתו ותזנה תחתיו וירצה לחפות עליה, נותן גט אחר הזנות ולא יכתוב בו זמן היא תאמר קודם הזנות נתגרשתי, אבל כיון שתיקנו לכתוב הזמן אם תאמר כן צריכה להביא ראיה ע"ש. וכתב הבית יוסף כלומר אם תאמר קודם הזנות נתגרשתי בגט זה לפי שאין בו זמן מדרבנן פסול אבל מן התורה כשר, ואם תטעון שהזנות היה אחר נתינת הגט אינה חייבת מיתה ובניה כשרים ולא נאסרה עליו, והוא שתברר בעדים שקבלה הגט קודם הזנות ע"ש. והקשה בזה הב"ח דאכתי היכי קטלינן לה מספיקא אם לא תברר בעדים, וע"ש שתירץ דקאי הטור על שאר דברים, דהיינו בניה יהיו כשרים דמחמירין בהו וצריכא לברורי שיהיו כשרים, ולזה כתב הטור שאם תאמר שזינתה אחר גירושין צריכה להביא ראיה ולזה מועיל תיקון הזמן שתקנו חכמים בגט.
והמעיין באשר"י יראה דעיקר תקנת זמן משום בת אחותו לעונשין ע"ש וז"ל, ואף בזמן הזה דליכא למיחש לחיפוי פסלינן בגט בלא זמן כו', דאיכא למיחש שמא מחפה על בניה ממזרים כו', והני טעמי לא מחוורן לי, דאם היה ראוי לתקן זמן מהני טעמי לא היה צריך ר' יוחנן לומר משום בת אחותו, דהני טעמי שייכי בכל הנשים כו', ואפשר דהני טעמי סעד הם לטעמא דחיפוי, ור' יוחנן עיקר טעמא נקט עכ"ל, וכיון דעיקר תקנה לעונשין א"כ היכי כתב הטור דצריך לברר כיון דלא קטלינן מספיקא, ועוד קשה דאמאי הוסיף הטור טעם אחר דהא בש"ס כבר אמרו אהני דלכתחילה לא תנשא, וע"ש בט"ז.
ונראה במה שהקשו הב"ח והט"ז אם לא תברר היכי קטלינן מספיקא, דבתוס' שם ד"ה משום בת אחותו ז"ל, שלא יחפה עליו כשאין בו זמן, דלא אמרינן אוקמה אחזקת אשת איש והשתא הוא דאיגרשה כיון שהיא גרושה לפנינו, ועוד אדרבה אוקמה בחזקת כשרות שלא נבעלה כשהיא אשת איש עכ"ל, וע"כ חדא תירוצא הוא, דמה בכך שהיא גרושה לפנינו כיון דלא אזלינן כלל בתר השתא וחזקה קמייתא הוא העיקר, אלא כיון שהיא גרושה לפנינו ועוד חזקת כשרות דאשה הו"ל כמו תרתי לריעותא, וכדאמרינן במקוה שנמדד ונמצא חסר וכמבואר לעיל בפרקים הקודמים, וכ"כ בחידושי פני יהושע דהך "ועוד" הוא חד תירוץ עם האי דגרושה לפנינו ע"ש.
והריב"ש כתב בסי' רס"ו בעדים שהעידו בב"ד ובאו עדים והעידו עליהם שעברו עבירה ולא נודע מתי, מוקי לעדים בחזקת כשרות ואמרינן השתא הוא דנפסלו, וכ"כ הרמ"א בחו"מ סי' ל"ד ע"ש, וא"כ בגט בלא זמן דהעדים נפסלו כיון דאין רשאין לחתום על גט בלא זמן, וכמו שחתמו על מוקדם דנפסלו העדים ה"נ כשחתמו בלא זמן, כיון דחכמים תיקנו שלא יחתמו בלא זמן, וא"כ כשנסתפק מתי נכתב הגט אם קודם הזנות או לאחר הזנות, ראוי לומר אוקמה אחזקת אשת איש, ואי משום דגרושה לפנינו הא חזקה קמא עדיפא טפי וכמ"ש, ואי משום חזקת כשרות דאשה, כיון דכבר תיקנו זמן בגיטין ואהני דלכתחילה לא תנשא, וכיון דלכתחילה לא תנשא א"כ אין העדים רשאין לחתום בלא זמן, וכמו שפירש"י, ואם חתמו הו"ל פסולין כמו במוקדם, וא"כ נגד חזקת כשרות דאשה איכא חזקת כשרות דעדים ואמרינן השתא הוא דחתמו על גט בלא זמן והשתא הוא דנפסלו, ומשו"ה לפי מה שאמרו בש"ס אהני דלכתחילה לא תנשא א"כ העדים חתמו בפסול, ומשו"ה ממילא צריכה לברר ואם לא תברר קטלינן לה מחמת חזקת אשת איש, ונגד חזקת כשרות דאשה איכא חזקת כשרות דעדים דלא חתמו על גט בלא זמן והשתא הוא דחתמו, ודוק.