ש"ך על יורה דעה ריט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכה(א) מי שנדר כו'. ר"ל שהתפיס בדבר אחד שאמר דבר פלוני אסור עלי אם לא אשא אשה דאל"כ הוי לשון שבועה ואינו נדר כלל. פרישה. מיהו נראה דהאידנא בכל ענין הוי נדר כדלעיל ס"ס ר"ו (ע"ל סי' רי"ח ס"ק ב') וע"ש די"א ג"כ דמהני מדין ידות אם הוציא לנדר בלשון שבועה:
(ב) ולא קבע זמן כו'. ל"ד אלא ה"ה קבע זמן לישא אשה תוך שנה וכה"ג אין מחייבים אותו אלא לישא אשה ההגונה לו כ"כ בתשובת מבי"ט ח"ב סימן ק"ד דף נ' ע"ג:
סעיף ב
עריכה(ג) כל זמן כו'. שלא נשבע זה לשכור מלמד החכם יותר שיוכל לשכור וכל הנדרים אינם הולכים אלא אחר כוונת הלב וכיון שבתחילת הלמוד כ"כ ראוי והגון אף שלא הגיע למדרגות הרבנות כמו א' מגדולי הרבנים דלא נתכוין זה אלא לראוי לו. שם:
סעיף ג
עריכה(ד) אסור בו לעולם כו'. כתוב בד"מ שנראה מהגמ"ר דשבועות דדוקא בנדר אמרינן הכי כיון דאסר חפצים עליו אבל שבועה דאסר נפשיה אחפצא דמי לנזירות דסתמא ל' יום מיהו מסיק שם בשם הרא"ש ס"פ שבועות שתים דגם בשבועה אסור לעולם וכן מבואר בהרא"ש שם והשתא ניחא דל"ק מה שכתב הב"ח כ"כ הרא"ש ס"פ שבועות שתים מסברא ולפע"ד דין זה מבואר פ"ק דנדרים דף ד' כו'. דבש"ס אין מבואר רק בנדרים והרא"ש מיירי בשבועות וכ"כ הרב לקמן סי' רל"ז ס"ד בשבועה דאם נשבע סתם אסור לעולם: