רשב"ם על ויקרא יד

(ז). והזה שבע פעמים: על אותו המטהר מצרעתו:

(יא). ואותם: הכבשים:

(לז). שקערורות: מין אחד מן המראות הוא שחביריו מוכיחים עליו ירקרקות אדמדמות כמו שמצינו אמוצים ברודים בתרי עשר מיני מראות:

(מא). יקציע: יקלף כמו יעשהו במקוצעות, ובתלמוד המקצע מכולן טפח:
אשר הקצו: הקצות את הבית מחטופי פעל של ה"י הוא, מן קצה יאמר הקצו ויש לומר שפתרונו לשון קיצוע מדכתב אחרי הקצות את הבית נמצא שהקיצוע קרוי הקצות, שהרי באותו הלשון כתוב למעלה ואת הבית יקציע:

(נו). ולבהרת: ה"י א"ח ה"ע גורמת להפוך את התיבה באתנחתא וסוף הפסוק, בַּהֶרֶת בֶּהָרֶת, השעיר הַחַי, ובאתנחתא השעיר הֶחָי, וכזה וכזה תאכל הֶחָרֶב, הַחֶרֶב בלא אתנחתא, וכבסו בגדיהם וְהִטֶּהָרוּ, וְהִטַּהֲרוּ בלא אתנחתא: