רש"ש על המשנה מסכת תמיד פרק א

משנה תוספתא ירושלמי

רש"ש על המשנה · מסכת תמיד · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

במשנה בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות. פי' הרע"ב בנויות בצד שערי עזרה. וכ"כ בריש מדות. (וכ"כ הרמב"ם בחבורו בפ"ח מהלכות בית הבחירה ה"ה) אבל שם מ"ה ובפירושו משמע להדיא דעל שער הניצוץ ממש היתה העליה. ואולי כיון דב' כותלים היו בולטים חוץ לשער ועליהם היתה העליה להכי קרי ליה מצד: שם ופרחי כהונה איש כסתו בארץ. הרע"ב פי' דהן היו השומרים. אבל פשטא דמתניתין משמע דזקני ופרחי הן היו מעובדי עבודה ומחלק במקום שינתם. הזקנים היו ישנים על האיצטבאות. ופרחי על הארץ. והשומרים היו הרובים שלא הגיעו עדיין לעבודה וכמו שפי' המפרש הטעם. ועמל"מ בסוף הלכות בה"ב: בהרע"ב בסוה"מ. לפי שטבו"י משתלח חוץ לעזרה כו' וכל זב לרבות בע"ק. במחכ"ת ל"ד דטבו"י אפי' דמת ושרץ דאין משתלחין אלא ממחנה שכינה אסור ג"כ בעזרה מה"ת כדאיתא בפרה פי"א מ"ד. ורבנן גזרו אף במחנה לויה שהוא בע"נ. וקרא דוכל זב. אתי לרבות דקודם טבילה אסור אפי' במחנה לויה. גם מש"כ לעיל ומפני שהיה בע"ק לא היה מהלך דרך העזרה כו'. הוא שלא בדיוק. דהל"ל דרך הר הבית:


בהרע"ב ד"ה פשפש. פתח קטן שבתוך גופו של פתח גדול. ולקמן פ"ג מ"ז פי' לפשפשין דשם. דהיו רחוקין קצת מן השער ופי' דשם הוא מוכרח עמש"כ שם. וכ"מ לי עוד ממה שאמר אבא יוסי בספ"ב דמדות שהיו ג' השתחויות כנגד שער נקנור ושני פשפשיו. וש"מ שהיו בצידיו לא בתוכו: שם בתוי"ט ד"ה ושתי אבוקות. דלישא אבוקה כו' יש בו משום הטיית הנר שהוא מבעיר ממש. לכאורה קשה דבשבת (בדף מ"ז) לא משכח הש"ס טעמא לאסור טלטול בנר הדולק בשבת לר"ש אלא משום דנעשה בסיס. ויש לחלק בין לטלטל לבין לשאת. וכן בין טלטול בלא כוונת הארה להכא שנושאם בכדי להאיר. וכן בין נר יחידי לאבוקה:


בתוי"ט ד"ה אין אדם כו'. שבין אולם למזבח אין אדם יכול ליכנס בהן אלא בשעת עבודה. תימה ולא תנן במסכת כלים מ"ט אלא שאין בע"מ ופ"ר נכנסין לשם משמע דשארי כהנים רשאין ועמש"כ שם בס"ד: שם ד"ה ולא נר. לפי שהולך יחידי. נראה דר"ל שהרי הוא יצטרך לקדש ידיו ולא יהיה אז מי שיאחז לו את הנר. וכן בשעת הרמה ג"כ ודאי יצטרך לב' ידיו: