רש"ש על המשנה/שקלים/ז
רש"ש על המשנה מסכת שקלים פרק ז
<< · רש"ש על המשנה · מסכת שקלים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א עריכה
בהרע"ב בירושלמי פריך כו' ומשני ב"ד כו' לוקחין מש"צ כו'. גם הכ"מ העתיק דבריו בספ"ג מהל' שקלים וכתב וא"י למה השמיטו רבינו אבל תימה דבירושלמי איתא ע"ז תנאי ב"ד הוא המספק את הקינים מספק אה"פ (ואת האובדות) כ"נ דצ"ל כדאיתא שם בס"פ והיינו כר' יוסי שם במשנה ופסקוהו הרע"ב והרמב"ם שם מהירושלמי וכ"פ בחבורו פ"ז מהל' כהמ"ק ה"ט ובהרע"ב כאן אולי ט"ס או שיגרא דלישנא דת"ק דשם נקט ול"ד:
ב עריכה
תוי"ט ד"ה לעולם ופירש"י כו' עמש"כ שם בס"ד: בסה"ד ומ"ש הר"ב כו' וז"ל התוס' כו'. ול"נ דחלוקין בטעמיהון דלהרב אפי' תאמר דכל לוקח עומד לבדו מה"ב שרוצה לקנות מ"מ יש לוקחים יותר ממוכרים דתגר א' מביא כמה בהמות אשר יספיקו ללוקחים הרבה ואזלינן בתר רוב אנשים: שם ד"ה בהר וא"ת לפי' הא' כו'. התוס' הקשו מהברייתא דשם (ס"ב ב') דמפורש בה ולא במעות הצרורים לו בסדינו ואהא א"ש לשונם בתירוצם:
ג עריכה
שם ד"ה זה ואם הוא עולה א"צ לזה כו'. צריך וצריך לענין דאסור להקטירן ומ"ש בשם הרמב"ם דהחשש הוא שעבר זמנם וכ"כ בחבורו פי"ט מהלכות פסהמ"ק ה"ד אמת שכ"ה בירושלמי שאמר ר' יוסי אבל לא בא שם אלא לדחויי הא דר"ה דייק מכאן דהסה"ד טעון עבור צורה ע"ז אמר דאינו משום הסה"ד (עמש"כ בפסחים ל"ד בס"ד) רק דשמא נתקלקלה צורתו וא"כ למאי דפסק הרמב"ם כריו"ח בפסחים שם דהסה"ד אינו אלא פסול טומאה דהרי בפ"ב מהל' ביהב"ח הי"ד מביא הא דלול קטן כו' ובפ"ד מהל' ק"פ פסק דכל שפסול בגופו ישרף מיד (ודלא כהמל"מ שכ' בהל' פסהמ"ק שם דלא מצא ד"ז ברבינו) ה"ל לפרושי טעמא דמתני' משום הסה"ד גם ק"ל לטעם דשמא עבר זמנו דבירושלים אמרי' דשוקיה עשויין להתכבד בכ"י ודניחוש שמא כבר נעשה נותר ביד הבעלים דקודם אבידה ודאי לא חשידי להשהותם כ"כ וזה י"ל דכיון דנפל איתרע ליה וחיישי' כדאמרי' בב"מ (י"ג) ואכמ"ל: שם ד"ה חתיכות וכו'. ולהחמיר קאמר ולא מדין המשנה. וכ"כ התוס' בחולין (צ"ה) דחומרא בעלמא היא אבל מש"כ ולא מדין המשנה קשה דהא שם פריך עליה ממתני' דלפנינו ומשני דמותרות משום נבלה וזה יקשה גם להרמב"ם:
ד עריכה
זכרים עולות פי' הרע"ב דרוב זכרים עולות כו'. נראה דתפס דברי ריו"ח בירושלמי דאמר דהילכו בהן אחר הרוב אם רוב זכרים עולות כו' (והוא כמו בין) ועי' תק"ח הגהת הגר"א ז"ל בהירושלמי ואף שהוא נגד הש"ס שלנו בקדושין אליביה מפני דפשטא דמתני' משמעה כו' וככה תמצא רבות בדברי הפוסקים ועוד דריו"ח ירושלמי הוה ודאי ידעי טפי איך שאמר וגם דהוא עצמו סדר והתוי"ט ל"ד במה שהביא סוגיא דקדושין על פי' הרע"ב:
ה עריכה
תוי"ט ד"ה משל צבור וכ"כ הר"ב לקמן גבי קינין. ה"ל להביא מן דהקודם שכן פי' בחביתי כה"ג:
ו עריכה
שם ד"ה וזה עכה"ד. ודבריו דחוקים ול"נ דנכרי ששלח וכן גר שמת לחדא דחשיב להו דכ"מ לישנא דוכן ובזה יתיישב נמי מה שנדחק לקמן בד"ה ותנאי ב"ד דלפי שהוא תנאי בפ"ע לא כמו גר הקודם לו לכן אמר בו ותנאי כו' וכה"ג כ' התוי"ט בפ"ד דכתובות מ"ד ד"ה וזכאי:
ז עריכה
שם בתוי"ט ד"ה קריבה משל צבור. דודאי מסתברא דאם לא ירשו כו' [נ"ב לא כן כתב הריב"ש בתשובה סי' תע"ח עי"ש. ועי' גיטין (ל' רע"ב) ר"א יורשין שירשו ומי איכא יורשין דלא ירתי. מהגרמ"ש]: שם ד"ה ועל הקינין מש"כ התו"ח וכצ"ל ג"כ על הא דהשולח חטאתו ממדה"י כו' הן רש"י פי' שם בד"ה בקרבן נשים אשה ששגגה בכרת כו' וקרבן זה צריך דעת גם אישתמיטתיה גמ' דסוטה (ח') דאף מחוסרי כפרה צריכין לעמוד על קרבנן: