רש"ש על המשנה/פרה/יא

רש"ש על המשנה מסכת פרה פרק יא

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת פרה · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

אעריכה

ברע"ב ד"ה אפר חטאת או מים המקודשים כו'. והוא מהספרי הביאוהו הרמב"ם והר"ש. וא"כ לר"א בפ' דלעיל מ"ג ה"ל להנצל. אבל לכאורה לפי מאי דאיתא בחגיגה (כה) דאפי' קדש א"נ בצ"פ א"כ כש"כ חטאת וע"ש בט"א: תוי"ט ד"ה ומים. ומסתבר שהר"ב מפרש המוכשר המתוקן. בר"ש איתא להדיא פי' המוכשר מתוקן להזות בו:


געריכה

והאוכלה חייב מיתה. עי' במפרשים. ולכאורה כיון דהטהור לחטאת אין מ"ח מטמאין אותו כלל אף אם נגע שלא לצורך כדפי' הרע"ב בסוף המשנה וכמש"כ בפ' דלעיל מ"ו (ודלא כמש"כ כאן התוי"ט בשם הכ"מ בשם הרי"ק). לא שייך כלל חיוב מיתה. דמש"ש הא"ר דכיון דנטמא האדם מהדבילה של תרומה כו' ז"א אלא מעלה בעלמא. ואולי זהו כוונתו במש"כ במיתה לאו דוקא דהא תרומה כו' ע"ש. ולפמש"כ לעיל על הרמב"ם פי"ד מה"פ ה"י י"ל דהכא מיירי באשה טומטום ואנדרוגינוס: שם הטהור לחטאת שהכניס כו' נטמא. נ"פ דגם המים חזרו ונטמאו ממנו דכיון שהוא נטמא אפי' לתרומה כ"ש למ"ח ועי' ברא"ש: תוי"ט ד"ה והאוכלה הב'. הוא דוחק גדול דא"ה היכי שתיק כו' מלמרמי ממתני' כו'. הן לתירוץ הב' דשם דבעלמא סבר שמואל אין אחע"א. וכן לתירוצא הא דידיה כו' ליכא למירמא דטובא אשכחן סתמי דמתני' בכריתות ויבמות דאחע"א בכולל ופלוגתא דתנאי היא בכ"מ ודבריו אין להם מקום אלא לתירוצא קמא דשם דש"ה דמיעט רחמנא ומתו בו. ומש"כ ואין דרך הרב שיאמר דבר בשם התלמיד. הן שם בגמ' קרי ליה בפירוש רבי ועי' בפירש"י שנראה להדיא דהגי' הוא ר' אליעזר ביו"ד וא"כ אין מקום לטעות שהוא ר"א תלמידיה דשמואל. והנה מכותלי כתבו ניכר שנעלם ממנו אגב שיטפיה דבר זה ופירש"י דשם. ובמש"כ בשם הכ"מ בשם הרי"ק אנכי תמה מאד דמ"מ הדבלה נטמאה מן המ"ח שהם אה"ט לטמא אף אדם וכלים כדאיתא בריש כלים וכש"כ אוכלין ומשקין. ועי' לעיל פ"ט מ"ה ובחדושי הרמב"ם הארכתי בזה ע"ש:


דעריכה

ד"ה מטמא הב'. והכי סתם לן כו' פ"ב דנדה. במחכ"ת ל"ד דהכא ס"ל לר"מ דלקדש הוי שני כמש"כ הרע"ב והר"ש וכמבואר בגמ' רפ"ב דמעילה. ובנדה סתם כא"ש דלקדש הוי ראשון כדאיתא בגמ' שם וכ"כ התוי"ט שם בשם התוס':


העריכה

כל הטעון ביאת מים מד"ס כו' ופוסל אה"ת. הן אם נטמא באה"ט שמדבריהם כגון עובדי כוכבים שעשאום כזבים לכ"ד או דם תבוסה שהוא אבי אה"ט וכן הפורש מן הערלה שהביא הר"ש והתוי"ט פשוט שמטמאין אה"ת. ומהתימה על הר"ש ותוי"ט שלא העירו מזה:


ועריכה

תוי"ט ד"ה ושל טהורה. ה"נ בפחות מכביצה. תמוה דהרי מקבל טומאה לדעת רוב המפרשים (עי' מל"מ רפ"ד מהל' ט"א) וא"כ מאי איריא משום הפסד תרומה תיפוק ליה דהאזוב טמא לחטאת ואף של חולין נמי. אלא ע"כ מיירי ששמרוהו על טהרת חטאת ואם כן כביצה נמי ועי' א"ר:


חעריכה

ד"ה אע"פ. אבל קשה כו' עד סופו. דבריו תמוהים דפשוט דטעם פסול דהכא הוא דהואיל דמוכשר וראוי לקבל טומאה ה"ל לחטאת כאילו הוא טמא אם לא שמרוהו על טהרת חטאת וכמש"כ בס"ד בשם הרמב"ם. ולעיל במ"ו מיירי ששמרוהו כדינו. והא דפרק דלקמן מ"ו היינו נמי אע"פ שאין ידוע לנו שום טומאה בו אלא שלא שמרוהו כדינו כמש"כ בעצמו שם בשם הרמב"ם. גם י"ל דאמרו שם טמא ר"ל מוכשר כמש"כ בעצמו בפ"א דמכשירין מ"ג בשם הרמב"ם ותדע דהכא הטעם מפני חשש טומאה דאם לא כן הרי לעולם מתכשר בהטבלו במי חטאת להזות: