רש"ש על המשנה/עוקצין/א
רש"ש על המשנה מסכת עוקצין פרק א
רש"ש על המשנה · מסכת עוקצין · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א עריכה
מיטמא ומטמא. עי' פי' הרע"ב. ורש"י בר"פ העור והרוטב פי' איפכא והוא יותר מכוון וכ"נ שפי' גם הרע"ב בפ"א דטהרות מ"ב: תוי"ט ד"ה ומצטרף. והקשו התוס' כו' מנלן צירוף בשומר להכניס כו'. שביק פרכת הש"ס שם על יד מנלן להכניס. ולתירוצא דסתמא דגמ' דכי כתיב יד אהכנסה כתיבא. מתורצת ג"כ קושיית התוס' אשומר. וכי איצטריכא לתירוצא דידהו לרב חביבא שם איצטריך:
ג עריכה
ד"ה ומלעין. והערוך פי' כו' שמגינין ושומרין. צ"ע דהתנן הכא דאין מצטרפין. ואם הם שומרין ראוין היו להצטרף כדין שומר. וראיתי בערוך עצמו העתיק מלעין של שבלין מיטמאין ומטמאין ומצטרפין. והתוי"ט לא חלי ולא הרגיש במחכ"ת. וצ"ע בגמ' דחולין שם דמשמע דלא כגי' הערוך:
ד עריכה
ר"י מטמא בכולן ומטהר בשרשי כו' והלפת. נלע"ד דחסר בספרים שלנו תיבת והלפת בדברי ת"ק וכצ"ל שרשי קולסי הכרוב והלפת וחלפות כו'. או שנסתרסו התיבות וצ"ל והלפת קודם וחלפות. אבל מהרמב"ם בחבורו משמע שהיה גורס כגי' שלפנינו:
ה עריכה
תוי"ט ד"ה ר"י. אכתי קשה כו' דודאי ע"י דישה נתרוקנה התבואה כו'. תמוה דע"כ מיירי שנשאר עדיין תבואה בתוך השבלים דאל"כ למאי הוויין ידות. ולשון רש"י בסוכה שדשן לידות כו' משמע דהשבלים לא נדושו עדיין וזהו ג"כ כוונת הרע"ב במש"כ שדש אותן כו' עם התבואה דר"ל דהן עדיין עם התבואה:
ו עריכה
עוקץ דלעת טפח. וכ' הרע"ב אעוקץ דדלעת יונית דוקא קאי. לכאורה יפלא מאין לקח זה. אבל עינו ראתה למרחוק בירושלמי ספ"ב דכלאים דחשיב שם דברים שנאמרו בדלעת יונית וזה א' מהן עוקצה טפח הביאוהו שם הר"ש ושנ"א. עד שאני תמה על הר"ש פה ועל הרמב"ם בפי' ובחבורו שסתמו הדברים ולא ביארו זה: