רש"ש על המשנה/מקוואות/ב

רש"ש על המשנה מסכת מקוואות פרק ב

<< · רש"ש על המשנה · מסכת מקוואות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ב

תוי"ט ד"ה בטומאה חמורה. ואני תמה כו'. עמש"כ בעירובין (לה ב') בס"ד:

ה

ור"ש מכשיר מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה. כה"ג אר"מ לקמן פ"ו מ"י: בתוי"ט ומש"ה קודם שנעשה רוב מקוה בהכשר פסלינן מספק. זה אינו מלשון הרא"ש אדהכא אלא לעיל מינה על התוספתא גבי צינור כו' והמכתש כו' ואם יש רוב מקוה כשר ע"ש. רק שהתוי"ט הוסיף זאת מדעתו. אבל עדיין קשה דה"ל למיתני הכי אם ידוע שנפלו לתוכו כ"א סאה מים כשרים עד שלא הגיעו לגומא הג' וספק על הי"ט האחרונים אם גם הם נפלו עד שלא הגיעו לגומא הג' כשר ואם לאו פסול. ואם שהיה צריך להאריך מה בכך דהשתא לא תני קושטא דמלתא:

ז

פי' הרע"ב תמוה דכיון שאין להם דין שאובין משום שלא נתכוון ל"ל המשכה ורביה לר"א דזה לא נאמר אלא בשאובין גמורין ופי' הא"ר עולה יפה ע"ש וכ"נ שפי' הרמב"ם. ולכן מה שהקשה התוי"ט פסקי רמב"ם אהדדי לק"מ. ועי' לקמן רפ"ד בהרע"ב שכ' דלא מהני שם שבירה וכפיה דל"ד למניח כלים בראש הגג לנגבן:

י

באיזה טיט אמרו (פי' שמצטרף למ"ס) בטיט שהקנה כו'. וזהו טיט הנרוק דתנן ברפ"ז דמעלה אה"מ. אבל טיט עב אינו מצטרף. אמנם לענין לטבול בו שוים הם דאם הם מן הצד לכ"ע אין מטבילין בהם ובמים צפים ע"ג פלוגתת ר"א ור"י. ויש עוד מין ג' המוזכר בפ"ט דלכ"ע אין מטבילין בו אפי' במים צפין ע"ג עמש"כ שם מ"ב. ולכן לשון הר"ש והרע"ב והתוי"ט לקמן בפ"ז מ"ז תמוה עמש"כ שם: שם בסופה. הנמדד בלוג לכאורה תימה מה ענין מדידה אצל טיט. אולם לפי מה שביארתי בב"ר פ"א אות ג' במ"ת דשרש מדד הוא לענין התפשטות א"ש הכא דר"ל שהוא דק כ"כ עד כששופכין אותו לתוך הלוג מתפשט אילך ואילך עד שנעשה שטח ישר למעלה כדרך גשם נוזלי: בהרע"ב ושיעור הנקב של שפופרת כו'. ל"ד במחכ"ת דזהו שיעורה עם עובי דופנותיה כדאיתא לקמן פ"ו מ"ז: