רש"ש על המשנה/מעשר שני/א

רש"ש על המשנה מסכת מעשר שני פרק א

משנה תוספתא ירושלמי

רש"ש על המשנה · מסכת מעשר שני · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

אעריכה

ואין מחליפין אותו. נ"ל דאשמעינן דאפילו מע"ש על מע"ש אין מחליפין. וכן תפרש הא דול"י אדם כו' וכ"מ אח"כ להרמב"ם בחבורו: שם אבל נותנין זל"ז מת"ח. עמש"כ בזה בפסחים (ז') בס"ד:


בעריכה

ברע"ב ד"ה תמים חי. וה"ה נמי שחוט (כ"כ הרע"ב הרא"ש). הל"ל וכ"ש שחוט דהא אפילו בכור דנמכר תמים חי אפ"ה א"נ שחוט לר"נ כדא"ל ולרבא כדא"ל בתמורה (סד"ז) ועתור"ע אות ג': שם בתוי"ט ד"ה הבכור כו' וכתב הרמב"ם ושמא תאמר כו'. לכאורה מה זו שאלה לרבא שם דמוקי לה בזמן הבית. יכול למוכרו לכהן אחר להקריבו. ולר"נ דמיירי בזה"ז פשוט הוא דר"ל דמוכרו ליאכל במומו כדינו: בתור"ע אות ו' ע"ש. לענ"ד מלשון דאר"נ שם לאשמעינן דבזה"ז נמי מוכרין כו' משמע דבזמן המקדש ודאי יש היתר מכירה והיינו ע"כ בשחוט. ור"ל דאי תנא תמים לחוד ה"א דמיירי דוקא בזמן המקדש ובשחוט. להכי תני ג"כ חי לאשמעינן דיש היתר נמי בחי ובזה"ז. ונ"ל דזהו דעת התוי"ט בקדושין (נ"ב ב') בתד"ה המקדש. ודעת התוס' שם משמע דאסור ע"ש:


געריכה

בתוי"ט ד"ה אינו נלקח כו' עי' עירובין פ"ג ה"ד בהגהות הרש"ש:


דעריכה

סלי זיתים כו' ל"י דמי הכלי לחולין. נ"ל פי' דהמעות שכנגד הסלים קדושת מעשר עליהם ביד המוכר. דכיון דבשום מקום אין דרך למוכרן עם הסלים ה"ל כקונה מד"מ הסלים בפ"ע ודינייהו כלוקח מים ומלח כו' במשנה דלקמן דל"ק מעשר ולא יצאו המעות לחולין (ובפי' הרמב"ם שם ט"ס וצ"ל ולא יצאו וכ"ה בהרע"ב) משא"כ בכדי יין כו' לפי שיש מקומות שמוכרין ביחד עם היין ה"ל כמו בהבלעה דשרי. רק דקנסי ללוקח שיאכל כנגדן. ובקל יש לחלק בין זה להא דקדושין (נ"ו רע"ב):