רש"ש על המשנה/יבמות/יד
רש"ש על המשנה מסכת יבמות פרק יד
<< · רש"ש על המשנה · מסכת יבמות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
עריכהברע"ב ד"ה כשם. וכן פקח בחרשת ברמיה כנס כו'. וכ"כ רש"י. לכאורה לא היה צריך לזה דאפי' נתחרשה אח"כ יוצאה כדלקמן. וטע"ז ל"נ אלא לריב"נ וכדמסקינן בדעתיה לקמן (קיג ב). אבל נראה דאף לרבנן הוצרך לזה משום דמתניתין לא מחלקת כאן בנתחרש אח"כ כדמחלקת בסיפא בפקח שנשא פקחת ע"כ דאף בכה"ג יוציא ובזה שפיר נצרך טעם רש"י:
ד
עריכהברע"ב ד"ה כונס וא"מ לעולם. דלא אתי גיטא דידיה ומפקע זיקת כו' כ"כ רש"י. וכ"ה לשון רש"י בגיטין (ע"א) דגט דידי' לא מפקע זיקה דאורייתא. נ"ל בדעתו ז"ל דחרש שייבם אינה כא"א גמורה אע"ג דמה"ת זקוקה לו והבא על יבמתו בין בשוגג כו' קנאה מ"מ הא בעינן כוונה לשום ביאה כדאיתא שם בגמרא והוא לאו בר כוונה הוא כלל. וכמו בן ט' שנים ויום אחד (עמש"כ לעיל (נא ב) בתד"ה או ביאת). ולפ"ז היה גט שלו מועיל לנשואיו דכשם שכנס ברמיזה כו' רק דעדיין נשאר עליה זיקת יבמין כיון דלא קנאה לגמרי בביאתו כנ"ל נכון והתוי"ט ל"ד בזה במחכ"ת: